שולחן ערוך אורח חיים תרמח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרמח | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

דברים הפסולים באתרוג
ובו עשרים ושנים סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכב

סעיף א[עריכה]

אתרוג היבש, פסול; ושיעור היבשות, כשאינו מוציא שום ליחה, ויבדק ע"י שיעבור בו מחט ובו חוט, ואם יש בו ליחה יראה בחוט

(ואתרוג שהוא משנה שעברה, ודאי יבש הוא ופסול) (תה"ד מהרי"ל סימן ה'):

סעיף ב[עריכה]

אתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא, פסול; ושאינו מפולש, אם היה כאיסר, פסול; ואם חסר כל שהוא, פסול. וי"א דגם בנקב מפולש בעינן חסרון משהו; ושאינו מפולש, בחסרון כאיסר:

הגה - ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן על ידי קוצים, אע"פ שיש בהם חסרון, שזהו דרך גדילתן (תה"ד סי' צ"ט) ; מיהו אם רואה שאין העור והבשר קיים תוך הנקב, פסול לסברא הראשונה אע"פ שאינו מפולש; ובשעת הדחק יש להקל כסברא האחרונה, להכשיר חסרון שאינו כאיסר ואינו נקב מפולש (דעת עצמו):

סעיף ג[עריכה]

מפולש, יש מפרשים כפשוטו, דהיינו שניקב מצד זה לצד זה; ויש מפרשים שכיון שניקב עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכו, מקרי מפולש:

סעיף ד[עריכה]

אתרוג שנימוח כל בשרו בפנים, וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזרע קיימים בפנים, כשר; ויש פוסלים:

סעיף ה[עריכה]

נסדק כולו מראשו לסופו, אפי' אינו חסר כלום, פסול; אבל נשאר בו שיור למעלה ולמטה, אפי' כל שהוא, כשר; ויש מי שאומר דדוקא מלמטה, אבל בחוטמו אפי' כל שהוא, פסול:

הגה - ויש מחמירים לפסול בנסדק רובו; וכל שלא נסדק רוב קליפתו העבה לא מקרי נסדק (רבינו נסים):

סעיף ו[עריכה]

נקלף הקליפה החיצונה שלו, שאינו מחסרו אלא נשאר ירוק כמות שהוא ברייתו, אם נקלף כולו, פסול; אם נשאר ממנו כל שהוא, כשר; ויש אומרים שצריך שישתייר כסלע:

סעיף ז[עריכה]

ניטל דדו, והוא הראש הקטן ששושנתו בו, פסול:

הגה - ויש מחמירין אם נטלה השושנתא, דהיינו שאנו קורין פיטמא (ר"ן), וטוב להחמיר במקום שאפשר, מיהו לענין דינא אין לפסול אא"כ ניטל הדד, דהיינו העץ שראש הפיטמא עליו; והראש נקרא: שושנתא (המגיד) ; וכל זה דוקא שניטלה, אבל אם לא היה לו דד מעולם, כשר, וכן רוב האתרוגים שמביאים במדינות אלו (הרא"ש):

סעיף ח[עריכה]

ניטל העץ שהוא תלוי בו באילן מעיקר האתרוג, ונשאר מקומו גומא, פסול:

הגה - ואם ינטל קצת העץ ונשאר עובי כל שהוא, שכל רוחב הגומא מכוסה, כשר (טור):

סעיף ט[עריכה]

עלתה חזזית (פי' תרגום או ילפת או חזזן) עליו, אם בשנים או בשלשה מקומות, פסול; ואם במקום אחד, אם עלה על רובו, פסול; ואם על חוטמו, אפי' כל שהוא, פסול. וחוטמו היינו ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו:

סעיף י[עריכה]

י"א דהא דבב' ובג' מקומות פסול, היינו דוקא כשנתפשט הנימור ברובו אף על פי שבשטח החברבורות הוא מיעוט; אבל במיעוטו, כגון שכולם מצד אחד של אתרוג, כשר. ויש פוסלים אפי' במיעוטו של צד אחד:

סעיף יא[עריכה]

אם הוא מחצה על מחצה במקום אחד, יש מכשירין ויש פוסלים:

סעיף יב[עריכה]

מחוטמו ואילך, דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא, פוסל חזזית וכל שינוי מראה בכל שהוא; ויש מי שאומר דה"ה דיבש פוסל שם בכל שהוא:

סעיף יג[עריכה]

חזזית הוא כמו אבעבועות, ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מאתרוג:

הגה - ולכן יש להכשיר אותו חזזית שקורין בל"א מו"ל, לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג (מהרי"ל) ; ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה אתרוג, מאחר דרגילים להיות הרבה כך (ת"ה סי' צ"ט):

סעיף יד[עריכה]

אם עלתה בו חזזית בענין שפסול, או שהוא מנומר, אם כשקולפו חוזר למראה האתרוג, כשר (לאחר שנקלף ולא חסר כלום):

סעיף טו[עריכה]

נפל עליו מים, בתלוש, ותפח או סרח; או שהוא כבוש בחומץ או מבושל; או מנומר, פסול:

סעיף טז[עריכה]

אם הוא שחור או לבן במקום אחד, פוסל ברובו; בשנים או בשלשה מקומות, דינו כחזזית ליפסל אפילו במיעוטו:

סעיף יז[עריכה]

מקום שהאתרוגים שלהם כעין שחורות מעט, כשרים; ואם היו שחורים ביותר כאדם כושי, הרי זה פסול בכל מקום:

סעיף יח[עריכה]

העגול ככדור, פסול:

סעיף יט[עריכה]

גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת, פסול; עשאו כמו ברייתו, אע"פ שעשאו דפין דפין, כשר:

סעיף כ[עריכה]

התיום, דהיינו שגדל שנים דבוקים זה בזה, כשר:

סעיף כא[עריכה]

הירוק שדומה לעשבי השדה, פסול, אא"כ חוזר למראה אתרוג כשמשהין אותו:

סעיף כב[עריכה]

שיעור אתרוג, קטן פחות מכביצה, פסול; אבל אם כביצה, אפילו אם הוא בוסר שעדיין לא נגמר פריו, כשר; ואם היה גדול כל שהוא, כשר: