עולם אחד/נב
פרק נב
[עריכה]באתי להאיר עיניך בכמה עניינים בתכלית הקיצור. ומהם תראה שורש סוד שני האופנים שפרשתי בהם מאחז"ל דפסחים המובא למעלה בפרק מ"ט הם אחד ממש.
דע לך אחי בסוד ג' אותיות אמ"ת שהם בסוד שלשה קוין. א' - בסוד קו ימיני, מ' בסוד קו האמצעי, ת' בסוד קו שמאלי. וכמו שהארכתי במדרש לפירושים. ושם העליתי שכן הוא גם כן דעת רבינו האר"י זלה"ה, עיין שם בדרוש האמ"ת ובדרוש ג' קוין, ודו"ק שם.
והנה כי כן סוד ג' אתוון השרשים מן השם המיוחד יה"ו - י' בסוד קו ימיני, ה' בסוד קו שמאלי, ו' בסוד קו אמצעי. הרי שהכל אחד. והנה כי כן יה"ו פעמים יה"ו יה"ו פעמים יה"ו שווה 441 בגימטריא אמת כנודע בכוונות.
והנה כי כן אות ו' שהוא בסוד קו אמצעי הוא כולל ומייחד שני הקוין ימיני ושמאלי. וא"ו במילוי גימטריא אח"ד. והוא ממילוי אלפין שהוא סוד שם מ"ה - מעשר של אמ"ת כנזכר למעלה. גם כי ג' אתוון אלו במילוי אלפי"ן גימטריא ט"ל בסוד (שיר ה, ב) "שראשי נמלא טל" כדאיתא בהקדמת התיקונים (דף י"ג ע"ב) עיין שם. והוא סוד שלשה פעמים אח"ד בבחינת שלשה קוין האמורים.
והנה כלל התורה הוא סוד אמ"ת כמו שאמר הכתוב (מלאכי ב, ו) "תורת אמת היתה בפיהו", והיא נכללת בעשרת הדברות והם נכללים בסוד מלת "אנכי" הנכלל באות א' של אנכי שמספרו אח"ד שעולה במספר המרובע אנכ"י וכמו שנתבאר לעיל. ועיקר מה שנשלם שם מ"ה הוא סוד אות א' האמצעי דמילוי ואו כנודע בסוד "דם האדם". וזהו סוד הכתוב (קהלת ז, כח) "אדם אחד מאלף מצאתי" כמו שבארתי במדרש לפירושים (חלק שני דרוש הי"ב שהוא דרוש אדם) , עיין שם היטב ותשביע בצחצחות נפשך. והוא סוד עשרה מאמרות - סוד יוד אותיות של שם מ"ה והם נשלמים על ידי סוד וא"ו כאמור.
וזהו סוד מאחז"ל (ראש השנה לב, א) "בראשית נמי מאמר הוא", כי כן בראשי"ת במספר קטן בגימטריא אח"ד שהוא סוד אהב"ה וכדאיתא מפורש בהקדמת התיקונים (דף ט' סוף ע"ב) וזה לשונו:
- "דאיהי אהבה דאיהו בחושבן זעיר בראשית במתקלא חדא סלקין ודא אהבת חס"ד וכו' דביה וא"ו כחושבן אח"ד דהיינו מאמר חד דאיהו בראשית דאוקמוה עליה הלא במאמר אחד יכול להבראות והאי איהו רחימוי דמאריה", עכ"ל.
ועיין שם פירוש בכסא מלך כי מצות אהבה כל תרי"ג מצות כלולים בה. ומזה תבין סוד מלת בראשי"ת שכוללת כל התורה בסוד אחד כמו שמלת אנכי כוללת העשרת הדברות. ועיין גם כן בריש תיקון כ"ו בראשית לחשבון זעיר דחנוך תלת עשר, ועיין שם היטב.
ולאלו הדברים כוונתי שם במדרש לפירושים דרוש הי"ב - עיין שם שקצרתי ותבין מן האמור כאן.
ועיין בפרדס שער טעם האצילות פרק רביעי (פרדס רמונים ב, ד) איך שהפסוק "בראשית ברא" כולל כל האצילות, עיין שם שמבאר גם כן פירוש מאמר "בראשית נמי מאמר הוא", עיין שם היטב.
ודע עוד כי השתלשלות הקדושה בסדר אלפ"א בית"א הכתוב לפנינו, ואות ת' הוא סוף השתלשלות הקדושה, וזהו סוד רגל עקום של ת בסוד (משלי ה, ה) "רגליה יורדות מות" הנודע. וזהו סוד מאחז"ל (שבת נה, א) "ומאי שנא תי"ו? אמר רב - תיו תחיה, תיו תמות וכו'", כי היא קרובה לקליפות כדאיתא באורך בדברי הרב זלה"ה בספר זוהר הרקיע בפי' זוהר בראשית (והוא בדפוס קארוץ בדף ** ע"ב ודף למד ע"א וע"ב), עיין שם שהאריך מאוד בזה.
ולדעתי זהו סוד ת' רבתי בפסוק (דברים יח, יג) "תמים תהיה עם ה' אלהיך". כי העיקר לתקן אות ת שתהיה בסוד תי"ו תחיה ולא תי"ו תמות חלילה. וזהו סוד ת' רבתי בפסוק (אסתר ט, כט) "ותכתב אסתר המלכה וגו'", כי נהפך ממות לחיים. והתיקון לאות ת' הוא שצריך להעלות אותה בעלייה בתר עלייה, עד אות א'. וזהו סוד מלת "את" האמור בכל מקום. וזהו סוד מאחז"ל בכמה מקומות (ובשבת דף נ"ה ע"א הנ"ל) "אלו בני אדם שקיימו כל התורה מאל"ף עד תי"ו". והבן זה.
ובדרך כלל רמוזים עליית אות ת' באותיות אמת, כי מתחלה תעלה עד אות מ' ועדיין יש לירא מן סוד מ"ת, עד שיעלו לסוד אות א מן אמת שעולה בציורו כ"ו כמנין השם המיוחד.
ודבר זה אפשר שרומז גם כן בספר הקנה מ"ש במצות מזוזה בסוד (מיכה ז, כ) "תתן אמת ליעקב" אשר הבאתי לשונו בכמה מקומות ב'מדרש לפירושים' - כי תדרשנו ימצא לך. שים עיניך על הדברים האלו והמשכיל יבין.