עולם אחד/נא
פרק נא[עריכה]
במאמר דפסחים הנזכר לעיל בפרק מ"ט - יש לי עוד דרך אחר אשר נגלה לי בעז"ה באחרון של פסח וראיתי להציגו הנה.
והוא עם הנודע ומפורסם שהני כ"ו "כי לעולם חסדו" הם נגד אותיות השם המיוחד שמספרו כ"ו. וכבר כתבו המקובלים לכוין אחר סיום העשרה ראשונים באות יו"ד, והוא אצל "למכה מצרים" שהוא העשירי. ואצל "ונער פרעה" אות ה' ראשונה. ואצל "ונתן ארצם לנחלה" - אות ו'. ואצל "הודו לאל השמים" - ה' האחרונה. וכמ"ש גם כן רבינו האר"י זלה"ה.
והנה ידוע שעיקר השם הוא שלש אותיות יה"ו, ואות ה' האחרונה היא רק כפל ה' הראשונה, וכמו שהודעתיך גם כן בקונטרס הזה למעלה בפרק הל"ז, עיין שם. ומעתה פתח עיני שכלך והבט ימין וראה כי הפסוק "לגוזר ים סוף לגזרים" הוא הפסוק השני מן אותן חמשה פסוקים אשר הם בסוד ה' הראשונה. והפסוק "נותן לחם לכל בשר" הוא הפסוק השלישי מן אותן חמשה פסוקים אשר הם בסוד ה' האחרונה. ונמצא מאחר שאות ה' האחרונה היא רק כפל ה' הראשונה וממנה יוצאת - לכן שים נא במחשבתך חמשה הראשונים על חמשה האחרונים ממש בסוד הייחוד שרמזתי לך בפרק הל"ז שהשם המיוחד נכלל ומתייחד בשלשה אותיות יהו, עיין שם.
הרי תראה שהפסוק "לגוזר" הוא סמוך ממש אל הפסוק "נותן לחם" - כי "לגוזר" הוא השני ו"נותן לחם" הוא השלישי. ושפיר אמרו רז"ל "וסמיך ליה". ומיושב קושית הרב המהרש"א ז"ל אשר הניח בתימא. וגם מה שהקשיתי על אשר אחזו חז"ל בלשונם הפסוקים מהופכים, שהזכירו מתחלה 'נותן לחם' המאוחר בפסוקים - מיושב גם כן עם האמור אחר שתדע כי כן השגת הדברים בעולמות העליונים הם ממטה למעלה כמש"ה (תהלים קיח, כ) "זה השער לה' צדיקים יבאו בו", שקאי על ה' האחרונה כנודע בזוהר ומקובלים, כי תרגום שער הוא תרע"א - חושבן אדני במילוי, שהוא סוד ה' אחרונה - דינ"א דמלכות"א.
ואז מובן ממילא כי מה מאוד עמקו מחשבות חז"ל שאחזו בלשונם הצח מלמטה למעלה ואמרו מתחלה הכתוב בסוד ה' אחרונה שהיא השער לה' וכדבר האמור. ובמדרש רבה לא דקדקו בזה ואחזו בלשונם כסדר שהם כתובים לפנינו. ואמנם כולם לדבר אחד נתכוונו וכדאמרן. והענין פלא גדול למבין ומשכיל.