עולם אחד/לז
פרק לז[עריכה]
והנה בענין אותיות השם המיוחד כתבו הקדמונים שעיקר שורש השם הוא רק ג' אותיות יהו, ואות ה' אחרונה היא רק כפל ה' הראשונה. ומצאתי לרבינו חייט שכתב בפרק ארבעה עשר וזה לשונו: "ועוד כתבתי במקומו בענין ה"ה כפולה של השם ענין אחד מתוקן וטוב ונעים, כי הוצרכה לתת גבול אל האצילות שלא יתפשט כדרך הבגד שנותנים בשפתו החוטים כפולים. וזהו "פי תחרא וגו'"", עכ"ל. ומה שיש לי לומר בזה אין כאן מקומו.
ובספר קרניים ריש מאמר הרביעי מוכיח כן מן סדר האותיות, כי כן אבג"ד מספרם י'. ואחר כך בא יבא אות ה', ואח"כ אות ו' -- הרי שאין העיקר אלא ג' אותיות אלו. עיי"ש. וכן כתב בשל"ה דף ז' ע"א שבזה האופן שם אהי"ה מתייחד ורמוז בשם הוי"ה, עיי"ש ובדף קנ"ב ע"א.
והנה אנכי חפשתי בדברי מרן האר"י זלה"ה אם גם הוא מסכים לזה, ומצאתי ראיתי מפורש בדבריו כמו כן והיא בלקוטי תורה פרשת בראשית שכתב וזה לשונו: "ומילוי ה' ראשונה של שם היא ה' שניה של שם, וממנה יוצאת וכו' וכן ד' יסודות עיקרם אינו אלא ג' שהם מים אש רוח, כי העפר אינו אלא משרפת אש יצא האפר שהוא יסוד העפר. וכן מן ה' ראשונה שהוא יסוד האש ממנה יצא העפר שהיא ה' אחרונה". עכ"ל. ועיין שם שהאריך. ויש מקום עיון בדבריו אלא שאין זה מקומו.
והנה נא ידעת כי יש לשם המיוחד י"ב צרופים - לכל אות ג' צרופים כידוע. וכמו שאזכיר מזה עוד אי"ה בקונטרס הזה. ומעתה, אחר שידעת את כל אשר הורתיך למעלה, תבין ותשכיל סוד יחודם ואחדותם של י"ב צרופים אלו באופן זה, שהם מתייחדים ונכללים בארבעה אותיות השרשי' כדרך התפשטות. לכל אות ג' צרופים כאמור, כן עולים ומתייחדים ונכללים בהם. ואותן ד' אותיות השרשים הם מתייחדים ונכללים בג' אותיות יה"ו - כי כן התפשטות ה' אחרונה היא מן ה' הראשונה כאמור. ואותן ג' אותיות נכללים ומתייחדים בב' אותיות י"ה, וכמו שידעת בסוד אות ו' שיוצא מחיבור י"ה. ואותן שני אותיות י"ה נכללים ומתייחדים באות אחד שהוא אות י' שממנו נתפשט אות ה כמו שהודעתיך בפרקים שעברו. וזהו דרך הייחוד בסוד חזרת הדבר למקורו על דרך התפשטותו וכמו שהורתיך והבינהו.