עולם אחד/לח
פרק לח[עריכה]
ומן הדברים האלו האמורים בפרק העבר הבנתי מה שפליגו חכמינו ז"ל בפסוק (בראשית כח, יא) "ויקח מאבני המקום", ואיתא בבראשית רבה (בר"ר, סח) ג' דיעות וזה לשונו שם: "ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל וכו'. ר' נחמיה אומר נטל שלשה אבנים וכו'. ורבנן אמרי מיעוט אבנים שנים וכו'". עוד מצאתי בתרגום יונתן בן עוזיאל (תרגום יב"ע בראשית כח) שלקח ארבעה אבנים. וכן הוא בילקוט איוב דף מ"ח ע"א ומובא ביר"ג.
ואמנם עם הקדמה זו הנזכר לעיל הבנתי שמר אמר חדא ולא פליגי כלל, וכל דברי חכמים קיימים. ומתחלה היו י"ב אבנים בסוד י"ב צרופים, וכאשר התחילו להתאחד נעשו מתחלה ד' אבנים - בסוד ד' אותיות השרשים, ואח"כ נתאחדו ביותר ונעשו ג' אבנים - סוד ג' אותיות, ואח"כ נתאחדו ביותר ונעשו שני אבנים - סוד שני אותיות. ואח"כ נתאחדו לאחד - סוד יו"ד, אות הראשון הכולל הכל, ובסוד אות א וכמבואר למעלה. הרי שכל דבריהם אמת ולא פליגי כלל. ולהלן אי"ה כאשר אבאר מן אחדות ישראל ארמוז לך עוד מזה מעט. ואמנם במקומו המיוחד הארכתי בזה הרבה מאוד ומשם תעמוד על שורש הדבר כי תדרשנו ימצא לך. ודי בזה כאן למבין ומשכיל.
והנה ידוע בחכמת הצירוף כי כל הצירוף הראשון אשר הוא בכל אחת מאותיות הראשיים שהם השרשיים - הוא העיקר, ושאר הצירופים הבאים אחריו ומתחילים גם כן באות ההוא - הם טפלים אל הצירוף הראשון שבאות ההוא. והדבר ידוע.
ומעתה תראה בענין י"ב צירופי השם המיוחד שארבעה מהם הם העקריים ושמונה הם טפלים אליהם. ולכל הצירוף העיקרי שני צירופים טפלים אליו. ולכן תבין מזה שגם זה רמוז במלת אח"ד. כי הנה שני אותיות ח"ד שב'אחד' מורים על הצירופים האלו. אות ד' מורה על ד' צירופים הראשיים, ואות ח' מורה על שמונה צירופים הטפלים אליהם. ואות א' הוא הכולל המייחד אותם. וכמו כן כתב הרב זלה"ה בשלשה עשרה מדות שהם שנים עשר ואחד הוא הכולל את כולם. וזכור זה.