ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנט ב
אינו נגזר מן בְּהֵמָה, כי אם מן בְּהֶמֶת ואם לא נמצא יאמר על משקל דְּבֶלֶת, כי הה"א תהפך לתי"ו רפה לא לדגושה כאשר הודעתיך. והקבוץ פעמים ישתנה בסמיכות, כמו מן חֲצֵרוֹת – "בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ" (תהלים קטז יט), "בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ" (דה"ב כג ה), ומן בְּאֵרוֹת – "בֶּאֱרֹת חֵמָר" (בראשית יד י). ופעמים לא ישתנה, כמו "בֵיתִי וַחֲצֵרוֹתָי" (דה"א כח ו), "בְּרֵכוֹת מָיִם" (קהלת ב ו), "בְּאֵרֹת הַמַּיִם" (בראשית כו יח), כמו שהודעתיך בשקל פָּעֵל. ולְבֵנָה יקובץ בלשון זכרים: לְבֵנִים, אף על פי שהמלה בלשון נקבה, כמו מן חִטָּה – חִטִּים, נְמָלָה – נְמָלִים, ובסמוך לִבְנֵי, וכן בכנוי: "לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם" (שמות ה יט). וכן סמיכות היחידה: "לִבְנַת הַסַּפִּיר" (שמות כד י). או יאמר לְבֵנַת, כמו "אֲבֵדַת אָחִיךָ" (דברים כב ג), כי ישתנה כמו שהודעתיך, ואפשר שיהיה "לִבְנַת הַסַּפִּיר" המוכרת ממנו לְבָנָה בקמץ כמו צְדָקָה, לפיכך נשתנה. אבל תְּאֵנָה לא נשתנית תנועתה בסמיכות הקבוץ מפני האל"ף, "כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת" (ירמיהו כד ב), "וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם" (עמוס ד ט).
פִּעְלֶה – "מַקַּל לִבְנֶה" (בראשית ל לז), "תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה" (הושע ד יג). ובא בסגול עם הה"א כמו עֻלְפֶּה, תָּפְתֶּה. "צִחֵה צָמָא" (ישעיהו ה יג) צרי מפני הסמיכות. וכן כל המשקל לא ישתנה בסמיכות כי אם מסגול לצרי. וכן "אִשֶּׁה לַייָ" (שמות כט יח) סגול, "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" (ויקרא א ט) צרי. ואִשֶּׁה בתשלומו אִשְׁשֶה, וכן צִחֶה – צִחְחֶה על משקל לִבְנֶה. ובקבוצם יפול הה"א ויאמר לִבְנִים, אִשִּׁים, עֻלְפִּים, צִחִים. ובסמוך: לִבְנֵי, עֻלְפֵּי, צִחֵי, "אִשֵּׁי יְיָ" (ויקרא ד לה). וכן עם הכנוים: לִבְנָיו, לִבְנֶיךָ וכן כלם בחירק.
פַּעָלָה בדגש – כַּפָּרָה, יַבָּשָׁה, חַטָּאָה, בַּקָּשָׁה, בַּקָּרָה – "כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ" (יחזקאל לד יב), פָּרָשָׁה – "וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי" (אסתר י ב), והפ"א קמוצה לתשלום הדגש. ויתכן מזה "אֶת כָּל נָאָצוֹתֶיךָ" (יחזקאל לה יב), וכבר כתבנוהו עם נֶחָמָה. בַּצָּרָה – "עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת" (ירמיהו יד א). וי"מ כן "לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (תהלים ט י). בַּלָּהָה, בַּלָּהוֹת וכן כלם. ובסמיכות הקבוץ העי"ן בשוא – "כִּי יַכִּיר בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת" (איוב כד יז), והוא קל. ומזה המשקל: "וְנָתַתִּי יְאֹרִים חָרָבָה" (יחזקאל ל יב), "מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה" (בראשית ז כב) ולולי הרי"ש היה דגש. וכן מזה המשקל "יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ" (דברים לג ג), האחד דַּבָּרָה, והקבוץ דַּבָּרוֹת, ובסמוך דַּבְּרוֹת על משקל "בַּלְהוֹת צַלְמָוֶת" (איוב כד יז), אלא שהוא קל. ועם הכנוי: דַּבְּרוֹתָיו, דַּבְּרוֹתֶיךָ.