ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/צו א
אם הפעל הכבד – "וְהוֹקַעֲנוּם לַייָ" (ש"ב כא ו). והצווי: "וְהוֹקַע אוֹתָם" (במדבר כה ד). אית"ן: אוֹקִיעַ, יוֹקִיעַ וכולי – "וַיֹּקִיעֻם בָּהָר" (ש"ב כא ט).
יקץ – העתידים: אִיקַץ, יִיקַץ – "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב" (בראשית כח טז), "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה" (בראשית מא ד), "וַיִּיקֶץ נֹחַ" (בראשית ט כד). ובאו "וַיִּקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ" (בראשית כח טז),[1] "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה" (מ"א ג טו), "וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי" (תהלים עח סה) "אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ" (מ"א יח כז) ביו"ד האית"ן לבד, וכן "וְיִֽקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ" (חבקוק ב ז). והיו"ד בו מועמדת בגעיא להורות היו"ד פ"א-הפֹעל, כמו "וְיִֽצְק֥וּ עַל הָעֹלָה" (מ"א יח לד).
יקר – העתידים: אִיקַר, יִיקַר – "וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד" (ש"א יח ל), "תִּיקַר נָא נַפְשִׁי" (מ"ב א יג). או בהעלמת היו"ד כשאר נחי הפ"א: אֵקַר, יֵקַר, תֵּקַר, נֵקַר – "וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם" (תהלים מט ט) – יו"ד השרש נעלמת מהמכתב כמנהג נחי הפ"א אשר על זה הדרך; "וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו" (תהלים עב יד) – נכתבה בו יו"ד השרש, כמו שנכתבה ב"אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם" (מיכה א ח), כמו שכתבנו. והפעל הכבד: הוֹקַר, הוֹקַרְתָּ. הצווי: הוֹקִיר או הוֹקֵר. ובא בפתח: "הֹקַר רַגְלְךָ" (משלי כה יז), כי הרי"ש נכונה קריאתה עם הפתח אשר לפניה, כמו "וְיֵקַר" שזכרנו, "לֹא יֵצַר צַעֲדֶךָ" (משלי ד יב) שהיו על המנהג בצרי כמו אֵשֵׁב, יֵשֵׁב, אֵרֵד, יֵרֵד וחבריהם רבים על זה הדרך. וכן בנחי העי"ן: הֵצַר, הֵפַר, בפתח מפני הרי"ש. אית"ן: אוֹקִיר, יוֹקִיר וכולי – "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז" (ישעיהו יג יב).
יקש – "יָקֹשְׁתִּי לָךְ" (ירמיהו נ כד) בפלס "יָכֹלְתִּי" (בראשית ל ח), "קָטֹנְתִּי" (בראשית לב יא). העתידים: יְקַשׁ וכולי, אִיקַשׁ, יִיקַשׁ וכולי.
ירד – "וְהַיּוֹם רַד מְאֹד" (שופטים יט יא) – פתח, חסר פ"א-הפֹעל, ומשפטו יָרַד. ואין המנהג הזה בשאר נחי הפ"א לגרוע פ"א-הפֹעל מהעוברים, וגם בזה השרש לא מצאנו כי אם בזאת המלה. ואלו היה קמץ היינו אומרים שהוא מנחי העי"ן, כמו "עֹד רָד עִם אֵל" (הושע יב א), שהוא קמץ והוא מנחי העי"ן מענין "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד" (בראשית כז מ) – לשון ממשלה. כן אם היה זה קמץ היינו אומרים שהוא מנחי העי"ן, ויהיה ירד ורוד בענין אחד. העתידים: רֵד, רְדוּ, רְדִי, רֵדְנָה, אֵרֵד, יֵרֵד וכולי.
ירט – העתידים: יְרַט, אִירַט וכולי. או אֵרֵט, יֵרֵט. ובא "וְעַל יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי" (איוב טז יא)