ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/עד א
העתידים: הצווי, והאותיות הנוספות שהם אית"ן. ותפקד פ"א-הפֹעל מהם. ואמרו הצווי: "גַּשׁ פְּגַע בּוֹ" (ש"ב א טו) בפתח, והוא לגזרת פָּעַל, וכן "שַׁל נַעַלְךָ" (יהושע ה טו). או בצרי – גֵּשׁ, ובמקף בסגול – "גֶּשׁ־הָלְאָה" (בראשית יט ט), והוא לגזרת פָּעֵל. או הסגול מקום פתח. ובתוספת ה"א – "גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי" (בראשית כז כו). גְּשׁוּ, גְּשִׁי, גַּשְׁנָה. או בחולם – "גֹּשִׁי הֲלֹם" (רות ב יד), "גֹּשׁוּ הֵנָּה" (יהושע ג ט), וכן גֹּשְׁנָה בחולם. אית"ן: אֶגַּשׁ, יִגַּשׁ, תִּגַּשׁ, נִגַּשׁ, יִגְּשׁוּ, תִּגְּשׁוּ, תִּגַּשׁ, תִּגְּשִׁי, תִּגַּשְׁנָה.
והנפעל, ואיננו ממנו, אבל הוא כמוהו, כמו הָלַךְ ונֶהֱלַךְ, כאשר הודעתיך בביאור סבת הטור השני (לעיל כא ע"ב); העוברים: נִגַּשׁ, נִגַּשְׁתָּ, נִגַּשְׁתִּי, נִגְּשׁוּ, נִגַּשְׁתֶּם, נִגַּשְׁנוּ, נִגְּשָׁה, נִגַּשְׁתְּ, נִגַּשְׁתֶּן. הבינונים: נִגָּשׁ, נִגָּשִׁים, נִגָּשָׁה או נִגֶּשֶׁת – "הִנֵּה אַפִּי וַחֲמָתִי נִתֶּכֶת" (ירמיהו ז כ), ואם למ"ד-הפֹעל גרונית בפתח: "וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם" (יחזקאל לד ד), "מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת" (ירמיהו ח ה) – פתח באתנח. נִגָּשׁוֹת. המקור: הִנָּגֵּשׁ, ובתשלום נו"ן הבנין וחסרון פ"א-הפֹעל בחולם: נִגּוֹשׁ, כמו: "אַךְ נִגּוֹף נִגָּף" (שופטים כ לט). העתידים, הצווי: הִנָּגֵשׁ, הִנָּגְשׁוּ, הִנָּגְשִׁי, הִנָּגַשְׁנָה. אית"ן: אֶנָּגֵשׁ, יִנָּגֵשׁ, תִּנָּגֵשׁ, נִנָּגֵשׁ, יִנָּגְשׁוּ, תִּנָּגְשׁוּ, תִּנָּגֵשׁ, תִּנָּגְשִׁי, תִּנָּגַשְׁנָה. ובא בזה הבנין לגזרת פָּעוֹל – "נִמֹּלוּ אִתּוֹ" (בראשית יז כז), "כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים" (בראשית לד כב).
הִפְעִיל: הִגִּישׁ, הִגַּשְׁתָּ, הִגַּשְׁתִּי, הִגִּישׁוּ, הִגַּשְׁתֶּם, הִגַּשְׁנוּ, הִגִּישָׁה, הִגַּשְׁתְּ, הִגַּשְׁתֶּן. הבינונים, הפּוֹעֵל: מַגִּישׁ, מַגִּישִׁים, מַגִּישָׁה או מַגֶּשֶׁת, מַגִּישׁוֹת. הפָּעוּל: מֻגָּשׁ, מֻגָּשִׁים, מֻגָּשָׁה או מֻגֶּשֶׁת, מֻגָּשׁוֹת. המקור: הַגִּישׁ[1] – "לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר" (תהלים קו כו), "מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות ג ו). ובא המקור שלם פ"א-הפֹעל וחסר ה"א הבנין: "וְלַנְפִּל יָרֵךְ" (במדבר ה כב) – משפטו עם הה"א: וּלְהַנְפִּיל. ובצרי: "הַשֵּׂג תַּשִּׂיג" (ש"א ל ח), וכן הצווי: "וְהַטֵּף אֶל דָּרוֹם" (יחזקאל כא ב).
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ צריך להיות הג' בצרי כשהוא זולת בכל"ם וכן הציווי בצרי ליחיד.