לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סא ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ואמרו במלה אחת שני ענינים לקצר הלשון ולצחותו. והומרה ה"א קלה בו"ו כמנהג התחלפה במקומות.[1] ולולי שהחליפוה והראו למ"ד-הפֹעל בקריאה, לא היה נִכר במלה ענין קלה.

ואלה שמות האבנים על הסדר

[עריכה]

העוברים, והם שלשה על שלשה: פִּקֵּד, פִּקַּדְתָּ, פִּקַּדְתִּי, פִּקְּדוּ, ובהפסק בצרי: "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּֽרוּ" (דברים ה כה), פִּקַּדְתֶּם, פִּקַּדְנוּ, פִּקְּדָה, ובהפסק בצרי: "אֵת אֲשֶׁר לִקֵּ֑טָה" (רות ב יז), פִּקַּדְתְּ, פִּקַּדְתֶּן.

הבינונים על שנים דרכים: הפּוֹעֵל והפָּעוּל, והם שמונה. הפועל: מְפַקֵּד, מְפַקְּדִים, מְפַקְּדָה או מְפַקֶּדֶת, ומְפַקְּדָה בהפסק: מְפַקֵּדָה בצרי, כמו "וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָֽה" (נחום ג ב). ויבא גם כן בלא הפסק: "מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָה" (שמות כג כו), כמו שבא גם כן בבנין הקל. מְפַקְּדוֹת. הפעול: מְפֻקָּד, מְפֻקָּדִים, מְפֻקָּדָה או מְפֻקֶּדֶת, מְפֻקָּדוֹת.

המקור: פַּקֵּד. שם-הפֹעל: פִּקָּדוֹן.

העתידים והם י"ג, הצווי, והאותיות הנוספות שהם אית"ן. הצווי: פַּקֵּד, פַּקְּדוּ, ובהפסק בצרי: "זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּֽרוּ" (תהלים מז ז), וכן פעמים עם הטרחא: "וַיֹּאמֶר (שלחו) [שַׁלֵּ֖שׁוּ]" (מ"א יח לד). פַּקְּדִי, ובהפסק פַּקֵּדִי בצרי: "וַיֹּאמֶר דַּבֵּֽרִי" (ש"ב יד יב), פַּקֵּדְנָה. אית"ן: אֲפַקֵּד, יְפַקֵּד, תְּפַקֵּד, נְפַקֵּד, יְפַקְּדוּ, ובהפסק בצרי: "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּ֑רוּ" (תהלים קמה טו), וכן עם הנו"ן הנוספת: "וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן" (איוב כא יא). תְּפַקְּדוּ, תְּפַקֵּד, תְּפַקְּדִי, ובהפסק בצרי: "מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּ֔רִי" (ישעיהו כט ד), תְּפַקֵּדְנָה.

ועליו הטור הרביעי, נקרא בנין פֻּעַל שלא נזכר פועלו

[עריכה]

והוא כֻלו פעוּל ואין בו פועֵל, כי הפועל הוא הטור השלישי וזה הטור הוא פעוּל מכח הראשון. כי אם תאמר על הפועל לעָבָר שִׁבֵּר, תאמר על

נימוקי רבי אליהו בחור

[עריכה]
  1. ^ כגון "לֹא שָׁלַוְתִּי" (איוב ג כו) מן שׁלה, וכן "קַצְוֵי" (ישעיהו כו טו), "חַגְוֵי" (שה"ש ב יד) מן קצה וחגה.