ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סא א
"מַעְלָה מָּעְלָה… מַטָּה מָּטָּה" (דברים כח, מג); "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן" (במדבר ה, כב); אבל רבותינו ז"ל דרשו זה הכפל לצורך, ואמרו: "אמן מאיש זה אמן מאיש אחר" (משנה סוטה ב, ה). "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" (במדבר טז, ג); "כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם" (ישעיהו יד, יח); "כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה" (יחזקאל כ, מ); "וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ" (ירמיהו ל, טז).
אבל "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה" (אסתר ז, ה), אינו מזה, אבל רוצה לומר שאמר לה פעם אחר פעם מרוב כעסו על הצר ההוא. וכן "וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר" (מ"א כ, כח).
וכן יתכן "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם" – אמור להם פעם אחר פעם כדי שיזהרו מאד מן הטמאה. ורבותינו ז"ל דרשו "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים" (יבמות קיד, א). וכן "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי" (בראשית כב, ז) – שאמר לו פעם אחר פעם לתמהו על הכינו דברי העולה ולא היתה שם עולה. וכן "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת בְּנֵי יִשַׁי הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל" (ש"א יז, יג) – לפי שהיו רגילים ללכת אחריו.
וכן קריאת הכפל, לצורך שהיה קורא פעם אחר פעם לזרז הנקרא – "אַבְרָהָם אַבְרָהָם" (בראשית כב, יא); "מֹשֶׁה מֹשֶׁה" (שמות ג, ד); "שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל" (ש"א ג, י).[1] וכן "אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ" (ירמיהו כב, כט) שכתבנו למעלה, כי הם לקריאה; "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב" (בראשית מו, ב).
וכן בקריאת הנהי או הכאב – "מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה" (ירמיהו ד, יט); "רֹאשִׁי רֹאשִׁי" (מ"ב ד, יט); "חֶרֶב חֶרֶב" (יחזקאל כא, יד). כי כן דרך הנוהים והכואבים לכפול דבריהם. אבל "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" (ישעיהו נז, יט) אינו כפל, כי פירושו: שלום לרחוק ושלום לקרוב.
ויש שיכפלו לאורך הדברים באמצע. כמו: "וְעַתָּה אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם" וגו' (שופטים ט, טז), וחזר ואמר: "וְאִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים" וגו' (פסוק יט). וכן "וְאֵין אֲנִי וְאַחַי וּנְעָרַי וְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר אֲשֶׁר אַחֲרַי אֵין אֲנַחְנוּ פֹשְׁטִים בְּגָדֵינוּ" (נחמיה ד, יז), והדומים להם.
ויש מלה מורכבת מזה הטור משנים שרשים והוא – "כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי" (ירמיהו טו, י). אמרו שהוא משנים פעלים, מהנסתר ומהמדבר בעדו. כי על הנסתר היה אומר "מְקַלְּלוֹ", ועל המדבר בעדו – "מְקַלְלֵנִי". והנכון בעיני שהוא מורכב משנים שרשים, מן "קלל" ו"קלה". כי הם שנים ענינים; הקְלָלָה היא הפך הבְּרָכָה, והקָלוֹן הוא הפך הכָּבוֹד. וכן אמר הנביא: כלו מְקַלְלֵנִי ומַקְלֵנִי. והרכיבו שניהם כאחד
נימוקי רבי אליהו בחור[עריכה]
- ^ אין לשאול למה לא הזכיר "יַעֲקֹב יַעֲקֹב" (בראשית מו, ב), כמו שנמצא במסורת: ארבע שמות מוכפלים הם, כי אחר כך מביאם בפסוק שכתוב בו שני פעמים וַיֹּאמֶר.