ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מו ב
"בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ" (שמות יב, יט); "נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה" (בראשית ט, י); "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (משלי ט, ה); "כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי" (תהלים פח, ד); "יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה" (איכה ג, ל); וכן "וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (שופטים י, ח), פירוש מֵהַשָּׁנָה הַהִיא; "וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה" (יחזקאל מג, כז) – מִיּוֹם. ויש לפרשם כלם כמשמעם.
ובענין למ"ד – "וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר" (ויקרא טז, כב); "רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ" (תהלים לג, א); "וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב" (הושע יב, ז).
ויש בי"ת מורה התמדת הדבר זה אחר זה. כמו "מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ" (ישעיהו סו, כג); "וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה" (ש"א א, ז).
ותשמש הבי"ת במקום "בַּעֲבוּר" – "הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה" (בראשית יח, כח) וזולת זה רבים.
ותשמש במקום "עִם" וקוראים אותה "בי"ת-העזר" – "בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ" (תהלים מד, ו) וזולתם רבים.
ובמקום "עַל", כמו "כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ" (ויקרא כד, כ), כי על עונש ממון הוא אמור; "כִּי אִם הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּהּ" (נחמיה ב, יב), כמו עָלָיו או עָלֶיה.
ובמקום "עַד", כמו "יְיָ בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ" (תהלים לו, ו) כמו עַד הַשָּׁמַיִם. וכן "בְּלֹא יוּכְלוּ יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם" (איכה ד, יד), כלומר, כל כך הם מגואלים בדם, עד שלא יוכל אדם ליגע בלבושיהם.
ה"א השאלה[עריכה]
והה"א, כשתנקד בשוא-ופתח, תורה על שאלת הדבר או לתמה. כמו "הֲבוֹא נָבוֹא" (בראשית לז, י); "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ"; "הֲנִמְצָא כָזֶה" (בראשית מא, לח); "הֲיָדוֹעַ נֵדַע" (בראשית מג, ז); "הֲזֶה אֲחִיכֶם" (בראשית מג, כט); "הַֽמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם" (שמות יד, יא). וכתב רבי יונה כי "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים" הה"א בפתח לבדו, והיתה ראויה בשוא-ופתח, כמו: "הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל" (מ"ב א, ג); "הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב" (איוב יח, ד); "הַמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה" (איוב לד, לג). וזה תמיהה בעיני אם הִשְׁגַתְּהוּ הקריאה, לפי שהוא נקרא פתח לבדו מפני הגעיא אשר בו. והנה "הַֽמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה" נקרא גם כן בגעיא, ואולי מצא אותו כן בספר אשר סמך עליו. אבל אנחנו מצאנוהו שוא-ופתח בכל הספרים המדויקים. אחר כן ראיתי הספר הירושלמי אשר סמך עליו, ומצאתי אותו כן כמו שכתב – הה"א בפתח לבדו.