ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מג א
"אֵת כָּל הֶהָרוֹתֶיהָ בִּקֵּעַ" (מ"ב טו, טז); "וְכֹל אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ" (עזרא י, יד), כי הוא חסר ה"א-הידיעה. וכן "כַּגְּבִרְתָּהּ" (ישעיהו כד, ב).
אבל כשיבא במלה כנוי הפעול עם הפועל תבא ה"א-הידיעה עם הפועל לרוב. כמו "הַמַּעַלְךָ" (דברים כ, א); "וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית" (דברים יג, ו); "וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ" (ישעיהו ט, יב); "הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ" (דניאל יא, ו). כמו שהיה בהפרד "הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ" (יהושע כד, יז); "הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ" (ירמיהו ב, ו) והדומים להם, כי ה"א-הידיעה תפול על אחד והכנוי על אחר. אבל השמות אשר עם הכנויים או התארים שלא יפרדו, לא תבא עליהם ה"א-הידיעה כי אם במקומות מעטים כמו שהראיתיך, והוא לרוב ההודעה, כי ה"א-הידיעה והכנוי שניהם יפלו על אחד, ודי באחד.
ולא תבא ה"א-הידיעה על מלה נסמכת. ומצאנו שבא כן במקומות, ואמרו כי חסר הנסמך. ולפי דעתי כי באו בשתי ידיעות, כי סמיכות המלה אל מלה אחרת היא ידיעה, והה"א ידיעה אחת, ובאו המלות האלה בשתי ידיעות לרוב ההודעה. כמו "כֹּל הָעָם הָאָרֶץ" (יחזקאל מה, טז); "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" (בראשית לא, יג); "הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם" (יהושע ג, יד); "וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב, ט); "שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת הַזָּהָב" (שמות לט, יז); "סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים" (אסתר ו, א); "הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים" (תהלים קכג, ד); "וְאֵת כָּל הַמַּמְלְכוֹת הָאָרֶץ" (ירמיהו כה, כו); "אֶת כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי" (ירמיהו כה, טו); "אֶת הַסֵּפֶר הַמִּקְנָה" (ירמיהו לב, יב); "וְאֵת הַמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת" (מ"ב טז, יד); "עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל" (מ"ב כג, יז); "כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם" (מ"א יד, כד); "מֵעַל הַבָּקָר הַנְּחֹשֶׁת" (מ"ב טז, יז); "קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה" (יחזקאל ז, ז); "וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי" (יהושע יג, ה); "הָאֶבֶן הַבְּדִיל" (זכריה ד, י); "הַלִּשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ" (יחזקאל מו, יט); "הַיְתַד הָאֶרֶג" (שופטים טז, יד) והדומים להם. ואף על פי שיש מהם שאינם נקודים כדרך הסמוכים, כמו "הָעָם הָאָרֶץ" "הָאָרוֹן הַבְּרִית" "הַיַּיִן הַחֵמָה", מפני ה"א-הידיעה באו כן. או יתכן שבהם חסר הנסמך.
וכן לא תבוא ה"א-הידיעה