ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/ז א
"מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה… נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה… נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן" (שה"ש א ד), "וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל אֲחִיתֹפֶל הָבוּ לָכֶם עֵצָה מַה נַּעֲשֶׂה" (ש"ב טז כ).
ויש מפרשים כן "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א כו). ואדוני אבי ז"ל פירשו כי הוא מדבר נגד ארבעה יסודות, כי אמר בשאר הבריאות "תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א כד), "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א א), "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א כ), ובאדם רצה לתת בו רוח עליונה, לפיכך אמר "נַעֲשֶׂה", וכן "בְּצַלְמֵנוּ" – הרוח בצלם עליונים והגוף בצלם תחתונים.
וכן יבא בלשון תפארת בארמי: "וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם מַלְכָּא" (דניאל ב לו) ואחרים זולתו, וכן מנהג בשאר הלשונות לדבר בלשון תפארת ליחיד.
ויש שיבא לשון יחיד על רבים והוא דרך כלל, כמו "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר" (בראשית לב ו), "כִּי אִם הַסּוּס אָסוּר וגו'" (מ"ב ז י), "וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר" (שמות ד כ), "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ" (שמות ח ב), "וַתְּהִי הַכִּנָּם" (שמות ח יג), "כֹּה תֹאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד" (ש"א יא ט), "וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ" (ש"א יד כד), "וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ" (ויקרא כב יא), "מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף" (במדבר ג נ), "סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ" (ישעיהו כג ב), "כִּי נִשְׁמְדָה מִבִּנְיָמִן אִשָּׁה" (שופטים כא טז), "לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ" (שמות ה כא), "קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" (תהלים ה י), "נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ" (יחזקאל ז יט), "לֹא יִקְרְחֻה קָרְחָה בְּרֹאשָׁם, וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" (ויקרא כא ה). אלה והדומים להם דרך כלל בלשון יחיד ידבר על רבים ואין באלה ובדומיהם חסרון ענין כלל.
והחמישית
[עריכה]בת חמש אותיות עם התי"ו והמ"ם הנוספת בסופה להורות על רבים נמצאים שפעֻלתם לזמן עבר. והנמשל פְּעַלְתֶם – הפ"א בשוא והעי"ן בפתח והתי"ו בסגול. ובחירק מקום הפתח: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ" (דברים יא לא), "וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם" (מלאכי ג כ), והראוי בתשלומו ופְיִשְתֶם – היו"ד בחירק. ובסגול: "הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ" (איוב כא כט), "וּשְׁאֶלְתֶּם לוֹ בִשְׁמִי לְשָׁלוֹם" (ש"א כה ה), "הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם" (ש"א יב יג). וכתב רבי יעקב בן אלעזר כי אלה מן שָׁאֵל, יָרֵשׁ בצרי, כי הצרי והסגול והחירק קרובים ויבֹא זה תמורת זה. אבל אשר הם מגזרת פָּעַל יבֹאו פתח לעולם. והוא לעולם