ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סט א
כי "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי" (יחזקאל לח, כג); "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (ויקרא יא, מד) – שהעי"ן שלהם בחירק, מן "הִתְגַּדֵּל" "הִתְקַדֵּשׁ" בצרי. כי מן "הִתְגַּדַּל" "הִתְקַדַּשׁ" בפתח, יאמר "הִתְגַּדַּלְתִּי" "הִתְקַדַּשְׁתִּי" בפתח.
וכן הצווי בצרי – "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" (בראשית יז, א); או בפתח כמו "לֵךְ הִתְחַזַּק וְדַע וּרְאֵה אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (מ"א כ, כב), "וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ" (תהלים לז, ד).
והעָבָר לרבים "הִתְפַּקְדוּ" וכן הצווי, אבל בהפסק העבר בקמץ והצווי בצרי. ובא העָבָר פ"א-הפֹעל בסגול – "וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ" (במדבר ח, ז). והסגול מקום פתח, כי הה"א היתה ראויה להדגש – לולי שהיא גרונית – והטי"ת בפתח, כמו שבא בצווי "וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם" (בראשית לה, ב), וכשנקמצה הה"א מפני ההפסק, שמו הסגול תחת הטי"ת מקום פתח לתיקון הקריאה. כמו שעשו גם במלות אחרות – "וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם" (במדבר כג, יט); "וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם" (דברים לב, לו); "זָכַרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְיָ וָאֶתְנֶחָם" (תהלים קיט, נב); "לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ" (במדבר לג, נד); "וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי" (יחזקאל ה, יג) – הראוי וְהִתְנֶחָמְתִּי.
ומלת "יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי" (תהלים ז, ו), אמרו כי הוא מזה הבנין, והראוי יִתְרַדּוֹף, והוא לגזרת פעוּל. ועל דעתי כי אינו כן, כי לא מצאנו בבנין התפעל כי אם בודד במועדיו לא יצא אל בלעדיו ואלו היה כן היה יוצא וכבר פירשנו "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם" (ויקרא כה, מו) – שידמה יוצא כי הוא עומד – כי פירוש "אֹתָם" – מֵהֶם. וכן "וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ" (במדבר לא, כ), פירושו: עם הבגדים והכלים תתחטאו, כי לא תהיה טהרתכם שלמה אם לא יהיו הכלים גם כן טהורים. אבל עִקר המלה, שהיא מורכבת מבנין קל ומבנין פִּעֵל הדגוש. כי אם היה כֻלו מהקל היה אומר יִרְדֹּף, ואם מהדגוש – יְרַדֵּף, הנה כשאמרנו "יִרַדֹּף" הרכבנוהו מהשנים. וטעם ההרכבה הזאת כי דברי הנביא שהאויב רוֹדְפוֹ ומְרַדְּפוֹ לאחרים, כי "יִרְדֹּף" עובר לשני – האויב רוֹדֵף והנביא רָדוּף, ו"יְרַדֵּף" עובר לשלישי – כי האויב מְרַדֵּף ועוזריו רוֹדְפִים והנביא רָדוּף.
ולעולם בזה הבנין יקדם התי"ו לפ"א-הפֹעל, זולתי ז"ס ש"ץ שתקדם הפ"א לתי"ו. כמו "וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב" (קהלת יב, ה);