ספר אליהו
וישכב וישן תחת רותם אחד והנה זה מלאך נוגע בו ויאמר לו קום אכול. רזא גלא ליה מיכאל שרא רבא דישראל לאליהו הנביא בטורא דכרמל, קץ וזמן שעתיד להיות באחרית הימים בסוף ארבע מלכיות בימיו של מלך רביעי העתיד להיות. נשאתני רוח ה׳ והוליכני לדרום העולם וראיתי שם מקום גבוה בוער באש ואין כל בריה יכולה ליכנס שמה. שוב נשאתני והוליכני למזרח העולם וראיתי שם כוכבים נלחמים זה עם זה ואינם נחים. שוב נשאתני רוח והוליכני למערב העולם וראיתי שם נפשות בצער גדול כל אחד לפי מעשיו. ואז אמר לי מיכאל קץ העתיד להיות באחרית הימים בימיו של מלך העתיד להיות הרמלת שמו, ויש אומרים תרמילא שמו. ר׳ יהודה בן בתירא אומר כורש שמו, רשב״י אומר הבשרא שמו, והלכה כר״ש דאמר הבשרא שמו. מלך אחרון שבפרס יעלה לרומי שלש שנים זו אחר זו עד שפושע בה שנים עשר חדש, ושלשה גבורי מלחמה עולין לקראתו מן הים והם נמסרין בידו. מלך פחות שבמלכים בן שפחה גיגית עולה לקראתו מן הים, ואלו יהיה אותותיו שראה בו דניאל: פניו ארוכות, בין עיניו גבהות, וקומתו גבוהה מאד, וכפות רגליו גבוהין ושוקיו דקים. ועתיד לשלוח ידו בו ביום על עם נאמן, ועתיד להזיע בו ביום שלש זיעות, וכל המזלות מתקבצין והולכין למקום אחד, עושקין בתים וגוזלין שדות, ומכין יתום ואלמנה בשוק, אבל אם יעשו תשובה תהיה להם סליחה. בעשרים במרחשון יזדעזע העולם וירעשו שמים וארץ. בעשרים בכסליו יעמדו כל ישראל בתפלה ובזעקה לפני אביהם שבשמים, ובו ובאותו היום תרד חרב ותפול באומות העולם, לפי שנאמר כזה וכזה תאכל חרב. כ״ב בניסן גלות ראשונה יוצאה מבבל בשמונה עשר אלף אנשים ונשים ואחד מהם לא יאבד. בכ״ה בתשרי גלות שניה שבנהר סבטיון יוצאה בי״ז אלף ונהרגין מהם עשרים איש ונשים ט״ו, בכ״ה לחדש השמיני גלות שלישית יוצאה ובוכין וצועקין על אחיהם שנהרגו, וצועקין במדבר כ״ה יום ואינן טוענין כלום, וחיין על מוצא פי ה'. אין גלות ראשונה יוצאה מבבל עד ששניה מגעת לבבל שנאמר חולי וגוחי בת ציון וגו׳. בב׳ בניסן מלך עולה מים ומשחית ומזיע את העולם, ובא על הר צבי קדש ושורפו. ארורה בנשים ילדתו, ואותו הקרן שראה דניאל, ובאותו היום צער ומלחמה כנגד ישראל. מלחמה שניה עושה דמיטרוס בן פוריפוס ואנפיליפוס בן פנפוס ועמהם פרשין עשר רבוא וטמונים בספינות שלשים רבוא. בב׳ באלול משיח בא וינון שמו (עי' סנהדרין צ"ח.) ובאותו היום יורד גבריאל מתשע שעות עד עשר ומשחית את העולם תשעים ושנים אלף איש. בב׳ בטבת מלחמה שלישית עושה מקץ קירטלוס וכל המדינות עמהן עם גדול מאד מבקעה גדולה עד יפו ועד אשקלון. ובב׳ בשבט משיח בא ויורדין מלאכי חבלה ומשחיתין בכל אותו המון ולא נותרין נשמה. באותה שעה אומר הקב״ה לאברהם עתידין בניך שירדו למדרגה התחתונה שנאמר ושפלת מארץ תדברי ואח״כ יהיו גבוהים על כל האומות, שנאמר ונתנך ה׳ אלהיך עליון על כל גויי הארץ, ואח״כ באין כל האומות ומשתחוים לכל אחד מישראל ולוחכין עפר רגליהם, שנאמר והיו מלכים אומניך וגו׳. בב׳ באדר משיח בא ועמו שלשים אלף צדיקים שנאמר והיה צדק אזור מתניו. וכיון שרואין או״ה כך מיד כל אחד מהם נמוק הוא וסוסיו שנאמר וזאת תהיה המגפה וגו׳. באותה שעה אומר הקב״ה לאו״ה אוי לכם רשעים שבסוף ארבע מלכיות כולכם נטרדין מן העולם, ויהיה כור של חטים עושה בתשע מאות כור וכן היין וכן השמן. כל אילן ואילן טעונים מגדים ופירות שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וגו', וישראל אוכלים ושמחים ארבעים שנה. ואחר כך הקב״ה מעלה גוג ומגוג וכל אגפיו, ואחר יאספו כל עמי הארץ מקיפין לירושלם להלחם והקב״ה עולה ונלחם בהם, ומשיח בא והקב״ה בעזרתו ועושה מלחמה עמהם שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב. באותו היום הרים מתרעשים והגבעות מתרקדים וחומות ומגדלים נופלים והקב״ה מכניס כל עוף השמים ובהמת הארץ לאכול מבשרם ולשתות מדמם שנאמר וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף, וישראל מסיקין מכלי זיינם שבע שנים שנאמר ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו וגו׳ ואומר וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים. ואלו המדינות יחרבו יריחו בארות בית חורון סוסין מלכה וארד שלום ושומרון, בית מגדיאל צור ובית חלפות ולוד, בוז ובית עינם, חמת ספר הרשה אנטוכיה אלכסנדריאה ואדום. וכל עירות של ישראל מקיפין אותן אש ומלאכי השרת שנאמר ואני אהיה לה נאם ה׳ חומת אש סביב, ואחר יבוא יום אחרון שהוא ארוך כארבעים יום, והרים וגבעות מתמוטטין ורועשין, והארץ צווחת על הרשעים ואומר במקום פלוני הרג פלוני את פלוני שנאמר וגלתה הארץ את דמיה. אמר אליהו ז״ל אני רואה מתים טבועים בנהר ועפרם נגבל ונעשו כמו שהיו מתחילתן לתת שבח לאל שנאמר ראו עתה כי אני אני הוא וגו׳, וכן ביחזקאל אומר וראיתי והנה עליהם גידים, ומלאכי השרת פותחין את קברותיהן וזורקין בהן נשמתן וחיים ומעמידין אותם על רגליהם. וכל מי שנתחייב בדין דוחפין אותו חלחלה גדולה (אולי צ״ל ברעש גדול) ארכו אלפים אמה ורחבו המשים אמה. וכל מי שלא חימד בתורתו של הקב״ה עיניהם של צדיקים רואים במפלתם שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו׳. אמר אליהו ז״ל אני רואה אש וגפרית יורדות מן השמים על הרשעים שנאמר ימטר על רשעים פחים והקב״ה מרחיק את המקדש (ר״ל המקום הקדוש שיושבין שם הצדיקים) מאד מאבדון העולם כדי שלא ישמעו הצדיקים קול צעקת הרשעים ויבקשו עליהם רחמים, והיו כלא היו. אמר אליהו ז״ל אני רואה אברהם יצחק ויעקב וכל הצדיקים יושבים והארץ זרועה לפניהם מכל מיני מעדנים. ואותו אילן שתיקן הקב״ה עומד בתוך הגן כאמור ועל הנחל יעלה על שפתיו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו. וספינות באות מעין גדי ועד אגלים טעונות עושר וכבוד לצדיקים. אמר אליהו אני רואה עיר נאה וגדולה יורדת מן השמים כשהיא בנויה שנאמר ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, בנויה ומשוכללת ועמה יושב בתוכה, ויושבת על שלשת אלפים מגדלים ובין כל מגדל עשרים ריס וחמשת אלפים אמה של זמרגדין ושל אבנים טובות ומרגליות שנאמר ושמתי כדכד שמשותיך וגו׳. אמר אליהו ז״ל אני רואה בתים ושערים של צדיקים באסקופותיהם ומזוזות שלהם מאבנים טובות והאוצרות של בית המקדש פתוחין עד פתחיהם, וביניהם תורה ושלום שנאמר וכל בניך למודי ה׳, ואומר שלום רב לאוהבי תורתך, ואומר מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וגו׳.
מתוך קובץ המפתח[עריכה]
וישכב וישן תחת רותם אחד והנה זה מלאך נוגע בו ויאמר לו קום אכול[1]. רזא גלא ליה מיכאל שרא רבא דישר' לאליהו הנביא בטורא דכרמל קץ וזמן שעתיד להיו' באחרית הימים בסוף ארבע מלכיות בימיו של מלך רביעי העתיד להיות. נשאתני רוח ה' והוליכני לדרום העולם וראיתי שם מקום גבוה בוער באש ואין כל בריה יכולה ליכנס שעה[2]. שוב נשאתני רוח והוליכני למזרח העולם וראיתי שם כוכבים נלחמים זה עם זה ואינם נחים. שוב נשאתני רוח והוליכני למערב העולם וראיתי שם נפשות בצער גדול כל אחד לפי מעשיו. ואז אמר לי מיכאל קץ העתיד להיות באחרית הימים בימיו של מלך העתיד להיות הרמלת שמו, ויש אומרים תרמילא שמו. רבי שימאי אומר הכשרת שמו. רבי אלעזר אומר הרתחשסתא שמו. ר' יהודה ן' בתירא אומר כורש שמו. רבי שמכון בן יוחי אומר הכשרא שמו. והלכה כרבי שמעון דאמר הכשרא שמו. מלך אחרון שבפרס יעלה לרומי שלש שנים זה אחר זה עד שפושע בה שנים עשר חדש ושלשה גבורי מלחמה עולין לקראתו מן הים והם נמסרין בידו מלך פחות שבמלכים בן שפחה גיגית לקראתו מן הים. ואילו יהיו אותותיו שראה בו דניאל פניו ארוכות בין עיניו גבהות וקומתו גבוהה מאד וכפות רגליו גבוהין ושוקיו דקים. ועתיד לשלוח ידו בו ביום על עם נאמן ועתיד להזיע בו ביום שלש זיעות. וכל המזלות מתקבצין והולכין למקום אחד עושקין בתים וגוזלין שדות ומכין יתום ואלמנה בשוק אבל אם יעשו תשובה תהיה להם סליחה. בעשרים במרחשון יזדעזע העולם וירעשו שמים וארץ. בעשרים בכסליו יעמדו כל ישראל בתפלה ובזעקה לפני אביהם שבשמים ובו ובאותו היום תרד חרב ותפול באומות העולם לפי שנאמר כזה וכזה תאכל חרב[3]. כ"ב בניסן גלות ראשונה יוצאה מבבל בשמונה עשר אלף אנשים ונשים ואחד מהם לא יאבד. בכ"ה בתשרי גלות שניה שבנהר סבטיון יוצאה בי"ז אלף ונהרגין מהם עשרים איש ונשים ט"ו. בכ"ה לחדש הח' גלות שלישית יוצאה ובוכין וצועקין על אחיהם שנהרגו וצועקין במדבר כ"ה יום ואינן טוענין כלום וחיין על מוצא פי ה'. אין גלות ראשונה יוצאה מבבל עד ששניה מגעת לבבל שנאמר חולי וגוחי בת ציון וגו'[4]. בכ' בניסן מלך עולה מים ומשחית ומזיע את העולם ובא על הר צבי קדש ושורפו. ארורה בנשים ילדתו ואותו הקרן שראה דניאל ובאותו היום צער ומלחמה כנגד ישראל. מלחמה שניה עושה דמיטרוס בן פוריפוס ואנפיליפוס בן פנפוס ועמהם פרשין עשר רבוא ורגלים עשר ריבוא וטמונים בספינות שלשים רבוא. בכ' באלול משיח בא וינון שמו ובאותו היום יורד גבריאל מתשע שעות עד עשר ומשחית את העולם תשעים ושנים אלף איש. בכ' בטבת מלחמה שלישית עושה מקץ קירטלוס וכל המדינות עמהן עם גדול מאד מבקעה גדולה עד יפו ועד אשקלון. ובב' בשבט משיח בא ויורדים מלאכי חבלה ומשחיתין בכל אותו המון ולא נותרין נשמה. באותה שעה אומר הקב"ה לאברהם עתידין בניך שירדו למדרגה התחתונה שנאמר ושפלת מארץ תדברי[5] ואחר כך יהיו גבוהים על כל האומות שנאמר ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ[6] ואחר כך באין כל האומות ומשתחוים לכל אחד מישראל ולוחכין עפר רגליהם שנאמר והיו מלכים אומניך[7]. בכ' באדר משיח בא ועמו שלשים אלף צדיקים שנאמר והיה צדק אזור מתניו[8]. וכיון שרואין אומות העולם כך מיד כל אחד מהם נמוק הוא וסוסיו שנאמר וזאת תהיה המגפה וגו'[9]. באותה שעה אומר הקב"ה לאומות העולם אוי לכם רשעים שבסוף ארבע מלכיות כולכם נטרדין מן העולם ויהיה כור של חטים עושה בתשע מאות כור וכן היין וכן השמן. כל אילן ואילן טעונין מגדים ופירות שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וגו'[10] וישראל אוכלים ושמחים ארבעים שנה. ואחר כך הקב"ה מעלה גוג ומגוג וכל אגפיו ואחר יאספו כל עמי הארץ מקיפין לירושלם להלחם והקב"ה עולה ונלחם בהם ומשיח בא והקב"ה בעזרתו ועושה מלחמה עמהם שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב[11]. באותו היום הרים מתרעשים והגבעות מתרקדים וחומות ומגדלים נופלים והקב"ה מכניס כל עוף השמים ובהמת הארץ לאכול מבשרם ולשתות מדמם שנא' וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף[12] וישראל מסיקין מכלי זיינם שבע שנים שנאמר וישבו יושבי ערי ישראל ובערו וכו'[13] ואומר וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים[14]. ואלו המדינות יחרבו יריחו בארות בית חורון סוסין מלכה וארד שלום ושומרון בית מגדיאל צור ובית חלפות ולוד בוז ובית עינם חמת ספר הרשה אנטוכיה אלכסדריאה ואדום. וכל עירות של ישראל מקיפין אותן אש ומלאכי השרת שנאמר ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב[15], ואחר יבוא יום אחרון שהוא ארוך כארבעים יום והרים וגבעות מתמוטטין ורועשין והארץ צווחת על הרשעים ואומר במקום פלוני הרג פלוני את פלוני שנאמר וגלתה הארץ את דמיה[16].
אמר אליהו ז"ל אני רואה מתים טבועים בנהר ועפרם נגבל ונעשו כמו שהיו מתחילתן לתת שבח לאל שנא' ראו עתה כי אני אני הוא[17] וכן ביחזקאל אומר וראיתי והנה עליהם גידים[18] ומלאכי השרת פותחין את קברותיהן וזורקים בהן נשמתן וחיים ומעמידים אותם על רגליהם. וכל מי שנתחייב בדין דוחפין אותו חלחלה גדולה אורכו אלפים אמה ורוחבו המישים אמה. וכל מי שלא חימד בתורתו של הקב"ה עיניהם של צדיקים רואים במפלתם שנא' ויצאו וראו בפגרי האנשים וכו'[19].
אמר אליהו ז"ל אני רואה אש וגפרית יורדות מן השמים על הרשעים שנאמר ימטר על רשעים פחים[20] והקב"ה מרחיק את המקדש מאד מאבדון העולם כדי שלא ישמעו הצדיקים קול צעקת הרשעים ויבקשו עליהם רחמים והיו כלא היו.
אמר אליהו ז"ל אני רואה אברהם יצחק ויעקב וכל הצדיקים יושבים והארץ זרועה לפניהם מכל מיני מעדנים. ואותו אילן שתיקן הקב"ה עומד בתוך הגן כאמור ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו[21]. וספינות באות מעין גדי ועד אגלים טעונות עושר וכבוד לצדיקים.
אמר אליהו אני רואה עיר נאה וגדולה יורדת מן השמים כשהיא בנויה שנאמר ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו[22] בנויה ומשוכללת ועמה יושב בתוכה ויושבת על שלשת אלפים מגדלים ובין כל מגדל עשרים ריס ובין כל ריס עשרים וחמשת אלפים אמה של זמרגדין ושל אבנים טובות ומרגליות שנאמר ושמתי כדכד שמשותיך[23]. אמר אליהו ז"ל אני רואה בתים ושערים של צדיקים באסקופותיהם ומזוזות שלהם מאבנים טובות והאוצרות של בית המקדש פתוחין עד פתחיהם וביניהם תורה ושלום שנאמר וכל בניך למודי ה'[24] ואומר שלום רב לאוהבי תורתך[25], ואומר מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וכו'[26].
הערות שוליים[עריכה]
- ^ מלכים א יט ד
- ^ כנראה צריך להיות "שמה", וכן הוא אצל אייזנשטיין. ויקיעורך.
- ^ שמואל ב יא כה
- ^ מיכה ד י
- ^ ישעיהו כט ד
- ^ דברים כח א
- ^ ישעיהו מט כג
- ^ ישעיהו יא ה
- ^ זכריה יד יב
- ^ יחזקאל לו ח
- ^ זכריה יד ג
- ^ ישעיהו יח ו
- ^ יחזקאל לט ט. ולפנינו "ויצאו". ויקיעורך.
- ^ יחזקאל לט יב
- ^ זכריה ב ט
- ^ ישעיהו כו כא
- ^ דברים לב לט
- ^ יחזקאל לז ח
- ^ ישעיהו סו כד
- ^ תהלים יא ו
- ^ יחזקאל מז יב
- ^ תהלים קכב ג
- ^ ישעיהו נד יב
- ^ ישעיהו נד יג
- ^ תהלים קיט קסה
- ^ תהלים לא כ