ספרי על דברים לב כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על דבריםפרק ל"ב • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ל"ב, כ"ב:

כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י
וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית  וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ
וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃


כי אש קדחה באפי - כשהפורענות יוצאה מן העולם - אין יוצאה אלא באף. מנין, אף בתוך גיהנם? - שנ' ותיקד עד שאול תחתית:

ותאכל ארץ ויבולה - זו ארץ ישראל; ותלהט מוסדי הרים - זו ירושלם, כענין שנאמר תהלים קכא ירושלם הרים סביב לה וה' סביב לעמו.

ד"א ותאכל ארץ ויבולה - זה העולם; ותלהט מוסדי הרים - אלו ד' מלכיות, שנאמר זכריה ו ואשא עיני והנה ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים, וההרים הרי נחשת: