ספרי על דברים לב מט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על דבריםפרק ל"ב • פסוק מ"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ל"ב, מ"ט:

עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃


עלה אל הר העברים הזה - עליה היא לך ואינה ירידה:

הר העברים - שהוא קרוי ד' שמות: הר העברים, הר נבו, הר ההר, ראש הפסגה. ולמה קורים אותו הר נבו? שנקברו בו ג' מתים הללו, שמתו לא מידי עבירה - זה משה אהרן ומרים:

אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו - ר' אליעזר אומר: באצבעו היה מראה מטטרון למשה, והראהו את כל א"י: עד כאן תחומו של אפרים, עד כאן תחומו של מנשה. ר' יהושע אומר: משה בעצמו הוא ראה אותה. כיצד? נתן כח בעיניו של משה, וראה מסוף העולם ועד סופו: