ספרי על דברים יא יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם - זו תורה: וקשרתם אותם לאות על ידכם - אלו תפילין: אין לי אלא תפילין ותלמוד תורה, שאר מצות שבתורה מנין? הרי אתה דן מבנין אב שבין שניהם: לא ראי תפילין כראי תלמוד תורה, ולא ראי ת"ת כראי תפילין; הצד השוה שבהם - שהם מצות הגוף שאינן תלויות בארץ, ונוהגת בארץ ובחו"ל; ושתלוייה בארץ - אינה נוהגת אלא בארץ, חוץ מן הערלה והכלאים. ר' אליעזר אומר: אף החדש:

ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם - מגיד הכתוב שנמשלו דברי תורה בסם החיים. משל למלך שהכה את בנו מכה גדולה, והניח לו רטיה על מכתו. אמר לו: בני, כל זמן שרטיה זו על מכתך - אכול ושתה מה שהנאתך, ורחוץ בין בחמין בין בצונן - ואין אתה נזוק; ואם אתה מעבירה - הרי אתה מעלה נומי! כך אמר להם הקב"ה לישראל: בני, בראתי לכם יצר הרע - בראתי לכם תורה תבלין. כל זמן שאתם עוסקים בה - אינו שולט בכם, שנאמר בראשית ד הלא אם תטיב שאת. ואם אין אתם עוסקים בתורה - הרי אתם נמסרים בידו, שנא' בראשית ד ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ, ולא עוד, אלא שמשאו ומתנו בך; שנאמר ואליך תשוקתו. ואם אתה רוצה - אתה מושל בו, שנא' ואתה תמשול בו. ואומר משלי כה אם רעב שונאך האכילהו לחם - האכילהו לחמה של תורה, ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חותה על ראשו. רע הוא יצר הרע, מי שבראו מעיד עליו, שנא' בראשית ח כי יצר לב האדם רע מנעוריו:

<< · ספרי על דברים · יא · יח · >>