ספרי על דברים יא כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על דבריםפרק י"א • פסוק כ"ט | >>
י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כח • כט • ל • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"א, כ"ט:

וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃


והיה כי יביאך - אין והיה אלא מיד: כי יביאך - קבל עליך מצוה האמורה, בשכר שתבוא ותירש:

ונתת את הברכה על הר גריזים - וכי בא הכתוב ללמד שהברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל? והלא כבר נאמר דברים כז ואלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל! ונתת את הברכה על הר גריזים - שיכול שיהו כל הברכות קודמות לקללות? אלא להקיש קללות לברכות: מה קללות בלוים - אף ברכות בלוים. מה קללות בקול רם - אף ברכות בקול רם. ומה קללות בלשון קודש - אף ברכות בלשון קודש. ומה קללות בכלל ופרט - אף ברכות בכלל ופרט. ומה קללות אלו ואלו עונים אמן - אף ברכות אלו ואלו עונים אמן. הפכו פניהם בשעת ברכות אל הר גריזים ובשעת קללות אל הר עיבל: