סמ"ג לאו רפב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · לאו · רפב · >>


מצות לאו רפב - לא לעבוד בבהמה כלאיים

כתוב בפ' תצא "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" (דברים כב, י) ותניא בספרי [פ' תצא] מניין לרבות שאר בהמה חיה ועוף ת"ל לא תחרוש מ"מ ובפ' הפרה [דף נ"ד] לומדה בגזירה שוה שור שור משבת, ומסיים בברייתא בספרי אם כן למה נאמר שור וחמור לומר לך בשור וחמור אי אתה חורש אבל אתה חורש בשור ואדם, ומניין לרבות הדש והמנהיג ת"ל יחדיו מכל מקום ולהוציא קושר סוס בצידי הקרון או לאחר הקרון שאינו יחדיו, ר' מאיר פוטר את היושב בקרון, ובב"מ [דף ח'] מהפך שמואל ותני חכמים פוטרין היושב בקרון דסבר דהכי הילכתא, ואע"פ שהקושר סוס בצידי הקרן אינו לוקה מדרבנן אסור כדתני בתוספות דכלאים אין קושרין סוס לא בצידי הקרון ולא לאחר הקרון ורבי יהודה מתיר ואם היו מסייעין זה את זה בירידה ובעלייה הכל מודים שאסור והלכה כחכמים ועוד דסתם לן בכלאים סתם משנה כחכמים ואין שם דברי ר' יהודה, גרסי' בב"מ [דף צ'] הנהיגה בקול ר"י אמר לוקה פי' משום דבדיבוריה מתעביד מעשה כדאמר ליה ר' יוחנן לתנא [בתמורה דף ג'] לא תיתני מימר משום דבדיבוריה מתעביד מעשה וכתב רבי' משה [בפ"ט דהלכות כלאים] שאין חייבין מלקות אלא על שני מינין אחד טמא ואחד טהור דומיא דשור וחמור אבל אם שניהם טמאים אין שם איסור מה"ת ואעפ"כ אסור מד"ס ויש להביא ראיה לדבריו מדתניא בתוספתא דכלאים לא יקשור סוס לפרד ופרד לחמור וחמור לערוד מפני שמנהיגים זה את זה, עשה כן רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרים פי' ממלקות אבל אסור הוא שהרי לא יקשור דרישא דברי הכל הוא, ועוד שנינו בכלאים בהמה עם בהמה וחיה עם וחיה בהמה עם חיה וחיה עם בהמה טמאה עם טהורה וטהורה עם טמאה טהורה עם טהורה טמאה עם טמאה אסורין לחרוש למשוך ולנהוג: