לדלג לתוכן

סידור/נוסח אשכנז/מוסף לשבת פרה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מוסף לשבת פרה

[עריכה]

[אוצר התפילות]

במחזור כ"י קדמון על קלף הנמצא בירושלים ומכיל פיוט לארבע פרשיות ולפסח ולשבועות נמצא בו קרוב"ץ גם למוסף פ' זכור ופרה, ומוכח שכלם כאחד חוברו מרבי אלעזר הקליר. ויצא לאור בספר גנזי ירושלים מהח' הרא"ש ווערטהיימער. מיוסדים ע"פ א"ב כפול.

אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה. מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן.

אֱלֹהִים אֱמֶת אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם
אִמְרוֹתָיו אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת צָדְקוּ יַחַד
בְּצָרוּף שִׁבְעָתַיִם בַּעֲלִיל נִתְיַחַד
בַּמִּשְׁנֶה אֹמר זִיו פָּנָיו נִפְחַד
גִּיחוֹ הֵאִיר בְּחָכְמַת שֵׁם הַמְיֻחָד
וּמִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד׃ (איוב יד ד)

חזן: אֶחָד יָחִיד אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ
רְאשִׁית הֲלִיכוֹתָיו הִתְמִים וְאֻשַּׁר מֶנְהוּ
בִּרְחִיצָתוֹ חֲנִיכָיו קִדַּשׁ יְסוֹבְבֶנְהוּ יִצְּרֶנְהוּ
אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מָגֵן הוּא (משלי ל ה)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מָגֵן אַבְרָהָם.

אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ, מַשִׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

הֵבִין דִּבְרֵי חֵפֶץ צִוּוּי עֲשׂוֹת וְאַזְהָרוֹת
דַּת פְּרִישׁוּת שִׁבְעָה לְלִשְׁכָּה לְהִזָּרוֹת
הַזָּאוֹת לְכַוֵּן בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרוֹת
הֶפְרֵשׁ בָּרְבִיעִי מֵהִקָּעוֹת בְּדֵעוֹת יְתֵרוֹת
וְתַעֲלוּמוֹת אוֹר וְכָל יְקָר לְהוֹרוֹת
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת (תהלים יב ז)

חזן: טְהוֹרוֹת מְבִינִים תִּזְרוֹק לָעוֹלָם
אוֹרוֹת טַל תָּנִיף וּמִתְּהוֹמוֹת תַּעֲלָם
יְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר בַּחַיִּים פָּעֳלָם
יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם (דניאל יב ב)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִּישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר – קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃ כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃ מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים, וְיָחוֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבוֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד, פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים: שְׁמַע יִשרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.

וְהוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה שְׁנִיָּה תֵּכֶף לִיקוּתִיאֵל
יְסוֹד הַבַּיִת לְטַהֵר כְּבִנְיַן אִיתִיאֵל
כְּיוֹם כִּפּוּר כְּבִכְתָב יְמָנִית הוֹאֵל
בְּהַזָּאוֹת[1] טְבִילוֹת מְכֻוָּן פְּנֵי אֲרִיאֵל
לְעִכּוּב בְּמַתָּנוֹת בַּדִּים פָּרֹכֶת וְהַרְאֵל
וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא טז יט)

חזן: יִשְׂרָאֵל מְנָת חֶלְקֶךָ חֶבֶל נָעִים נִזְבָּד
אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה לַשֵּׁם הַנִּכְבָּד
יָקְרוּ רֵעֶיךָ קְרֹא נֶפֶשׁ מִמַּעֲבָּד
לַשַּׁבָּת עֹנֶג וְלִקְדוֹשׁ יְיָ מְכֻבָּד (ישעיהו נח יג)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.

רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.

יָדַע מְקוֹם מַעֲרָכָה לְסַדֵּר בַּנַּי
מְפַתְּחָהּ כְּמִגְדָּל בְּחַלּוֹנוֹת כְּסוֹד דָּרְבוֹנַי
נִשְׂרְפָה בָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי עִדָּנַי
וּבִקְעָהּ[2] מִשְׁתַּלֶּשֶׁת נִכְתֶּשֶׁת נִכְבֶּרֶת לְעִירָנַי
סֻיְּמָה נִגְנֶזֶת בִּמְקוֹם טָהֳרַת אֲדָנַי
כַּאֲשֶׁר יְבִיאוּן[3] בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ׃ (ע"פ ישעיהו סו כ)

חזן: בֵּית יְיָ יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל תַּעֲרֹב
אָז כְּהֵיטִיבְךָ הַר צִיּוֹן שֶׁחָרֵב
יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים לַעֲלוֹת תְּקָרֵב
יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב (תהלים מח ג)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם, כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה.

אֶת עָם לִמַּד דֵּעָה וְאִזֵּן הַתּוֹרָה
עֵרוּב וּנְטִילַת חֻלִּין תִּקֵּן וְהוֹרָה
פְּנִינֵי חַכְמָה זֹה נִסָּה לַתּוֹרָה
פֵּרַשׁ בַּעֲצֵי יַעְרָהּ שָׁנָה יְתֵרָה
צִפְּפָהּ לְרִצּוּי פְּרַקְלִיט עָט אוֹרָה
מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי מִנְחָה טְהוֹרָה (מלאכי א יא)

חזן: טְהוֹרָה מַצֶּבֶת קֹדֶשׁ בִּדְבִיר הַנִּפְלָא
אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מְתַמֶּרֶת וְעוֹלָה מִנְּפִילָה
יָד וָשֵׁם חוֹמוֹתֶיהָ וּמִגְדְלוֹתֶיהָ הַכְּפוּלָה
רֹאשׁ הַתְּחִלָּה יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה (נחמיה יא יז)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ, כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ.

מְקוֹמָהּ קָבוּעַ לִשְׁלֹשָה חֲלָקִים לְהָרִים
רָאשֵׁי מִשְׁמְרוֹת חִיל וּמְרוֹם הָרִים
שִׁלּוּחַ שְׂרֵפָתָהּ רֶמֶז לְרִבּוּעַ נְהָרִים
תִּקְבֹּצֶת אֶפְרָהּ לְקִבּוּץ נִמְהָרִים
תְּחַטֵּא תְּכַבֵּס תְּקַיֵּם חֶזְיוֹן הוֹרִים
וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים (יחזקאל לו כה)

חזן: טְהוֹרִים מְגֻדָּלִים בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָיִם בְּחַצְרוֹת מְעוֹנוֹתֶיךָ
אֶת מֵי הַשִּׁלּוֹחַ לְמַלֹּאת לְקִדּוּשׁ מַחֲנוֹתֶיךָ
יְרוּשָׁלַים תּוּשָׁב תְּיַסֵּד בְּחֶסֶד אֻמָּנוּתֶךָ
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֶךָ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתֶיךָ (ע"פ תהלים קכב ז)

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.


  1. ^ ע"פ האקרוסטיכון נראה שצריך לומר כְּהַזָּאוֹת, וזה על דרך האמור בתוספתא יומא ג ב: "על כל הזאה טבילה". וויקיעורך.
  2. ^ ע"פ האקרוסטיכון נראה שצריך לומר נִבְקְעָה, כפי ששנינו בפרה פרק ג משנה י. וויקיעורך.
  3. ^ אולי צ"ל יָבִיאוּ כלשון הפסוק. וויקיעורך.