סוכה ט ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מתני' אהעושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית סוכה על גבי סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה:
גמ' אמר רבא בלא שנו אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצלתו כשרה ממאי מדקתני כאילו עשאה בתוך הבית למה לי למיתני כאילו עשאה בתוך הבית ליתני פסולה אלא הא קמ"ל דאילן דומיא דבית מה בית צלתו מרובה מחמתו אף אילן צלתו מרובה מחמתו וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר אמר רב פפא גבשחבטן אי בשחבטן מאי למימרא מהו דתימא ניגזור היכא דחבטן אטו היכא דלא חבטן קמ"ל דלא גזרינן הא נמי תנינא הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבן פסולה ואם היה סיכוך הרבה מהן או שקצצן כשרה היכי דמי אילימא בשלא חבטן הא קא מצטרף סכך פסול עם סכך כשר אלא לאו כשחבטן ושמע מינה דלא גזרינן מהו דתימא הני מילי בדיעבד אבל לכתחילה לא קמ"ל:
סוכה ע"ג סוכה וכו':
ת"ר (ויקרא כג, מב) (בסוכות) תשבו דולא בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה שבתוך הבית אדרבה בסוכות תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק בסכת כתיב אמר ר' ירמיה הפעמים ששתיהן כשירות פעמים ששתיהן פסולות פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה פעמים שתחתונה פסולה והעליונה כשרה פעמים ששתיהן כשירות היכי דמי כגון שתחתונה חמתה מרובה מצלתה והעליונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא עליונה בתוך עשרים פעמים ששתיהן פסולות היכי דמי כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה למעלה מעשרים אמה פעמים שתחתונה כשרה והעליונה פסולה
רש"י
[עריכה]
מתני' כאילו עשאה בתוך הבית - ופסולה כדתניא בברייתא בגמ':
התחתונה פסולה - דשני סככין יש לה וקרא פסיל סוכה תחת סוכה כדלקמן:
אם אין דיורין - בגמרא מפרש לה:
גמ' למה לי למתני כאילו עשאה בתוך הבית - מההוא קרא דנפקא לן תוך הבית נפקא לן תחת האילן ולמה לי למיתלי האי בהאיך:
הא קא מצטרף סכך פסול - מחובר סכך פסול הוא דכתיב (דברים טז) באספך מגרנך ומיקבך ממה שאתה מאסף מגרנך עשה סוכתך בפסולת גורן כגון קשין ובפסולת יקב כגון אשכולות ריקניות וזמורות אלמא תלוש בעינן ומהני צל האילן לצל הסכך להשלים צלתה של סוכה:
בשחבטן - השפיל ענפיו למטה מעורבין עם סכך כשר ואין נראין בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלה דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא כדתנן במתני' (לקמן דף יא.) אם היה סיכוך מרובה מהן כשרה:
מאי למימרא - למה ליה לרבא למימר כשרה ולמתניתין למה ליה למימר כאילו עשאה בתוך הבית לאשמועינן דלא פסול אלא דומיא דבית האי לאו תחת שני סככים הוא דכיון דחמתו מרובה דענפיו מועטין וסכך כשר רבה עליו מהיכא תיתי למיפסל לאו משום שני סככים איכא דהא חד סככה הוא ולאו משום מחובר איכא דהא בטל ליה ברובא שמע מינה מהכא שמסככין על קני הגג שקורין לט"ש אע"פ שסמוכות זו לזו בפחות מג' כיון שחמתן מרובה מצלתן ואומר רבי דזהו השיעור כשהקנים והאויר שביניהן בשוה כדאמרינן (לקמן דף כב:) כזוזא מלעיל כאסתרא מלתחת ובעוד שהן הכסוי והקנים בשוה אין צריך לנענע אבל אם הקנים רבה נוטל אחת מבינתים וכל לשון חבטה שבהש"ס לשון השפלה והמפרש חבטה תלישה או שליפה טועה דאי מחובר הוא מאי אהני ואי תלוש הוא הא קתני או קצצן מכלל דרישא מחוברים ועוד אי תלוש הוא צלתה מרובה מחמתה אמאי לא הלא נפלו על הסכך וגבי הדלה עליה אמאי בעי סיכוך הרבה מהן:
אטו היכא דלא חבטן - דאיכא משום מחובר דמצטרף סכך פסול לכשר דאינו מעורב ביניהם ולחודיה קאי ולא בטיל:
הדלה - הרים ופשט עליה כעין דלית שקורין טרייל"א:
קיסוס - עשב המתפשט מאד ושרשיו כאילן ועיקרו כאילן וקורין לו אידר"א ומתפשט ועולה על החומות:
פסולה - משום מחובר:
היכי דמי - סיכוך הרבה מהן דמכשיר ליה בביטול אי דלא חבטן דלא בטיל אמאי כשירה:
הא קמצטרף - ונמצא מסכך במחובר ואף על פי שהוא רחוק ומובדל מרבה הוא את הצל וצריך להיות צלתה מרובה מחמתה לבד מזה:
אלא דחבטן - דבטיל אגב כשר והוה ליה כוליה כשר:
דיעבד - דקתני הדלה: ה"ג שתיהן כשירות היכי דמי כגון שהתחתונה חמתה מרובה מצלתה ועליונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא עליונה בתוך עשרים שתיהן פסולות ה"ד כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה למעלה מכ' תחתונה כשרה ועליונה פסולה
תוספות
[עריכה]
הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר. לפי שהאילן מחובר ובעינן דבר תלוש דומיא דפסולת גורן ויקב ואם הסוכה שתחת האילן מסוככת כראוי שצלתה מרובה מחמתה לאו מיסתבר שתיפסל משום צירוף סכך פסול כיון דכי שקלת ליה לפסול אכתי צלתה מרובה אלא כשאין צלתה מרובה אלא מחמת הפסול איירי והא דלא משני כגון דבלאו פסול צלתה מרובה משום דא"כ מאי למימרא דהשתא נמי דמשני בשחבטן קא פריך מאי למימרא ותדע דגבי מקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה מכשירין לקמן (דף טו.) בשיש ריוח ביניהן כמותן ואע"ג דלא מהני בהו חבטה לבטל ברוב כיון דמינכרין ולא מיערבן דהאי לחודיה קאי ולא אמרי' דתפסול משום מצטרף סכך פסול דכיון דכי שקלת ליה סגי בכשר ועוד אמרינן לעיל (דף ד:) היתה גבוהה מעשרים והוצין יורדין לתוך עשרים אם צלתם מרובה מחמתם כשרה והא דאמרינן בסמוך תחתונה כשרה ועליונה פסולה כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה והעליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימי תרוייהו בתוך עשרים דמשמע הא קיימא עליונה למעלה מעשרים תחתונה נמי פסולה משום דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר התם מיירי כשאין התחתונה צלתה מרובה אלא מחמת עליונה וכי האי גוונא הוה מצי לאשכוחי שתיהן פסולות אי קיימא עליונה למעלה מעשרים אלא דמשכח לה שפיר וא"ת כיון דאין תחתונה צלתה מרובה אלא מחמת עליונה אמאי כשרה הא לקמן בריש הישן (דף כב.) אמרינן סוכה המדובללת כשרה ומפרש שמואל בגמרא קנה עולה קנה יורד וקאמר אביי לא שנו אלא שאין בין זה לזה שלשה אבל יש בין זה לזה ג' פסולה וי"ל דהא אמר רבא התם דאפילו יש בין זה לזה שלשה אם יש בגגו טפח אמרינן חבוט רמי ורבינו תם מפרש דלמעלה מעשרים לא חשיב סכך פסול מאחר שאין הפסול אלא מחמת גובה שקשה לו הא דקאמרינן תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריך ליה מהו דתימא נצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר שדחק בקונטרס לפרש דאע"ג דקיימא עליונה בתוך כ' מהו דתימא ניגזר למיפסל תחתונה משום דזימנין דקיימא עליונה למעלה מעשרים דלא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר ומדחזי לעליון כי חמתו מרובה סבר כמאן דליתיה דמי ולא פסיל לתחתונה קא משמע לן דלא גזרינן הא אטו הא ודוחק הוא זה ועוד דמהאי טעמא הוה מצי למימר שתיהן כשרות אצטריך ליה וגריס ר"ת תחתונה כשרה והעליונה פסולה היכי דמי כגון דעליונה חמתה מרובה מצלתה ותחתונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא תחתונה בתוך כ' כלומר אבל העליונה לא חיישינן בכל ענין דקיימא ואפילו למעלה מעשרים לא מיפסלא התחתונה בהכי והיינו דקאמר הש"ס מהו דתימא ליצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כלומר שיחשב סכך פסול מחמת דקיימא העליונה למעלה מעשרים קמ"ל דכי האי גוונא לא חשיב סכך פסול ובריש עירובין (דף ג. ושם) משמע קצת כפירוש ר"ת גבי מקצת סכך בתוך כ' ומקצת למעלה מעשרים אף על גב דאי שקלת לההיא יהא חמתה מרובה מצלתה משמע התם דכשרה משום דעכשיו הויא לה צלתה מרובה מחמתה ומיהו גבי הוצין יורדין פירשנו לעיל דאפילו חשיב סכך פסול כשרה דמיירי כשצלתה מרובה מחמתה מה שבתוך עשרים והא דקאמרינן (שם) אי קלשת לה ויהא חמתה מרובה מצלתה היינו לפי שלא יכול להתקיים הסכך שבתוך עשרים דמחמת קלישותו יבא הרוח ויפזר או יפול:
בסכת. ואפילו למאן דאמר יש אם למקרא מודה דלא לחנם נכתב המסורת כדפרישית לעיל (דף ו:):
תחתונה כשרה. כבר פירשתי לעיל:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק א (עריכה)
נט א ב ג מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה י"ב, סמ"ג עשין מג, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ו סעיף א':
ס ד ה מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה כ"ב, סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ח סעיף א':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סוכה/פרק א (עריכה)
מתני' העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית ופסולה.
אוקימנא באילן שצלתו מרובה מחמתו. מפני שהיא כסוכה תחת הסוכה. אבל אם היה שחמתו מרובה מצלתו שאינו חשוב כסוכה וחתך הנוף הנתון ע"ג הסכך כשרה. כיוצא בו הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבו פסולה דמצטרף סכך פסול זה הגפן והדלעת והקיסום בהדי סכך כשר לפיכך פסולה.
אם קצצן כשרה ואפילו לכתחלה ולא גזרינן היכא דקצצן אטו דלא קצצן.
סוכה ע"ג סוכה כו'. ת"ר בסכות תשבו.
בסכת חסר כתיב דמשמע סוכה אחת. ולא שתים מיכן אמרו ולא בסוכה (שע"ג) [שתחת] סוכה. ולא בסוכה שתחת האילן ולא בסוכה (שבתוך האילן) שבתוך הבית.
א"ר ירמיה פעמים ששתיהן כשרות פעמים ששתיהן פסולות פעמים שהתחתונה כשרה והעליונה (כשרה) [פסולה] פעמים שהעליונה כשרה והתחתונה פסולה וכולן פשוטות הן.
הא דאמרי' במסכת סוכה מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר. כך פירושו שכל סכך כשר שתחת סכך פסול אעפ"י שחמתו של עליון מרובה מצלתו ותחתון צלתו מרובה מחמתו כיון שהעליון מאהיל על התחתון נמצא מקצת התחתון עצמו פסול שאינו עשוי לצל שאותו עליון הפסול מסכך עליו ומבטלו ולפיכך הצילוהו מזה כשחבטן כלומר שערבן יחד מלשון חבוט רמי. ושיטה זו מדברי הראב"ד ז"ל למדתיה והוא דבר נבון וברור ורבים טועין בו.
וכשתמצא לומר שלשה דינין הם בסכך פסול עם סכך כשר.
כיצד היה סכך אחד פסול וסכך אחד כשר זה למעלה וזה למטה זו היא שאמרנו והא קא מצטרף ופסול לעולם. אבל נ"ל דכל שאלו ינטל מן הכשר מה שתחת הפסול ועדיין צלתו מרובה מחמתו כשר ובלבד שלא יהא ד' טפחים במקום אחד כדי שלא יפסל משום סכך פסול וזהו הדין הראשון.
חבטן ועשאן סכך אחד כשר ופסול מעורבין אם היה הפסול בעצמו חמתו מרובה מצלתו והכשר צלתו מרובה מחמתו הרי הכשר רבה על הפסול ומבטלו נמצא זה אינו פוסל ואינו מצטרף וזו ששנינו אם היה הסכך הרבה מהן ואמר רבה אבל אילן שחמתו מרובה מצלתו כשרה כשחבטן וזהו דין שני.
עשה סכך אחד בכשר ופסול ולא היו מעורבין יחד אלא זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אם תלה כשר בפסול כשרה. וזהו משנתנו המקרה סוכתו בשפודין ומאי דאיתמר בה בגמרא. ואין לי להאריך בפשיטות וממה שכתבתי אין דרך לנטות:
מתני' העושה סוכתו תחת האילן: ומייתי לה לקמן מדכתיב בסוכות תשבו ולא בסוכ' שתחת האילן ושמעי' מינ' דמתני' במסוככ' כהלכת' שצלתה מרוב' מחמת' בלא סייע האילן ולישנא דמתני' דייק הכי דקתני הנעושה סוכתו דמשמע סוכה כשרה כראוי.
גמרא אמר רבא ל"ש אלא באילן שצלתו מרובה מחמתו אבל חמתו מרובה מצלתו לאו חשוב אילן ולא הויא סוכה שתחת האילן וכשרה כיון שמסוככת כהלכתא דבהכי קיימא מתני' כדאמרן. ורבא אמתני' קאי ואקשינן וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי הא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר פי' נהי דודאי ליכא משום סוכה שתחת האילן כדקאמר' מ"מ הא איכא פיסולא אחריתי שהאילן שהוא מחובר ופסול לסכך קא מסכך על הסוכה ומסייע בצלת' וקמצטרף סכך פסול בהדי כשר וקשיא לרבנן ז"ל הכא מאי צירוף סכך פסול וכשר איכא דהא ליכא למימר הכי אלא בשצל הסוכה בא ע"י צירוף סכך כשר וסכך פסול דהא כל כמה דצלתה מרוב' מחמת' אתכשר' לה ותו לא איכפת לן באידך צל דמעיקר' וכמאן דליכא חמה כלל דמי כל היכא דליכא אויר שהוא פוסל ובעל המאור כתב דכל שקדמה הסוכה לאילן תו לא אמרינן בה דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ולא מיפסלא עד שיהא האילן צלתו מרובה מחמתו דהשתא ודאי מפסלא משום סוכה שתחת האילן אף ע"פ שקדמה הסוכה לאילן דגזרת הכתוב היא אבל מתני' בשקדם האילן לסוכה ובתחל' עשייתה אין מסככין אות' ביחד אלא שנותנין מקצ' הסכך וחמתו מרוב' מצלת' וע"י האילן נעשי' צלת' מרוב' מחמתה ועל אותה שעה אמרו דקמצטרף מתחלת עשייתה סכך פסול בהדי סכך כשר ואף ע"פ שריב' בה אחר כך סכך כשר אינו מועיל לה שהפסול הקודם הוא המסכך ועושה צל ואידך כמאן דליתיה דמי ופירוש נכון הוא אלא דכיון דאקשו ליה סתמא משמע בכל אנפא ואפילו בשצל הסכך הוא קודם להיות צלתה מרובה מחמתה קודם לאילן והנכון דאפילו בשקדמה הסוכה מקשינן לפי שכיון שצל האילן שהוא פסול עומד למעל' הרי מבטל צל הסכך כשר שלמטה ממנו שהצל מן העליון הוא חשוב אף ע"פ שהוא מאוחר ורואין התחתון שתחתיו כאלו אינו כלל ונמצא שמצטרף סכך כשר שעל הסוכה עם סכך הפסול שהוא תחת האילן ובשניהם הסוכה צלתה מרובה מחמתה שרואין כל מה שתחת האילן כאלו ניטל לגמרי ונתנו תחתיו סכך פסול והיא פסולה עד שיהא צל האילן מועט כ"כ דבלאו סכך שתחתיו איכא הכשר סוכה שצלתו מרובה מחמתו וכן פי' הראב"ד ורבינו הגדול ופרקי' אמר ר"פ בשחבטן פירשו הגאונים ז"ל מלשון כי תחבוט זיתך שחבטן לגמרי עד שנשרו רוב העלין ואין צלו חשוב כלום והיינו דפרכי' אי בשחבטן מאי למימרא דהא ליכא סכך פסול כלל ומאי אשמועי' רבא. ופרישנ' דאשמועי' דלא גזרי' חבטן אטו לא חבטן ואפילו לכתחלה כדמפרש ואזיל ועיקר הדין אמת אבל אין הפ' מחוור דאכתי מאי קמ"ל פשיטא דלא גזרינן חבטן שאין כאן אילן כלל אלא חתיכ' עץ אטו לא חבטן דאיכא צל אילן והנכון כפירש"י ז"ל שהוא מלשון חבוט כלומר שהשפיל לענפי אילן וערבן עם סכך הכשר שאין הסכך הפסול מבטל כלום מן הכשר ולפי' כשרה ובלבד שירבה סכך הכשר על הפסול וכדתנן ואם היה הסיכוך הרבה מהם כשרה ואוקימנא בשחבטן דרובא דכשרות וחבטה דפסולו' בעיא ותירץ כיון דהכשר' משו' חבט' היא היכי סתי' לן תנא דקתני ואם היה הסכוך הרבה ולא קתני וחבטן בשלמא דרבא לא קשיא דאיהו אמתני' קאי ולא אתא אלא למימר דאפי' לכתחלה שרי אבל תנא דמתני' קשיא היכא נקוט לה סתמא וי"ל דתנא מתני' סמיך למסתמה משום דפשיטה מלתא דלא אפשר לאכשורי בלאו הכי משום צד כדפריך לפי דידן ויהב רמיזא למלתא מדלא קתני ואם היה הסכך הרבה משמע שהכל מעורב והרוב רבה על המיעוט ומבטל' כנ"ל וק"ל מ"ש הכא דבעינן רובא ולא סגי לן בפלגא ופלגא. ואלו לקמן תנן המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן מסכך כשר כשרה ומה התם דכל חד וחד קאי באנפי נפשיה כשרה כשהסכך הכשר כשיעור הפסול הכא שהן מעורבין ביחד לא כ"ש וא"ל דבשלמ' התם דקאי כל חד וחד באפי נפשי' מכיון שהסוכה בכללה צלתה מרובה מחמת' ואין בשום מקום מן הסוכה שלא יהא צל הסכך הכשר מצל על האדם כשיעור הסכך הפסול ולעולם עומד תחת סכך כשר על חציו בהכי סגי דלא אמר ר"ח דליעבד צלתה מרובה מחמתה מסכך כשר אלא שתהא צלתה מרובה מחמתה כשר ולא יהא בה אויר בסכך ולא יסכך ברוב סכך פסול אלא שבכל מקום יהא מקצת הצל מסכך כשר אבל כשסכך הכשר והפסול מעורבין ונתונין בגג הסוכה בערבוביא אם הם שוין בשיעורין אפשר שיהיה מקום בסוכה שיהיה כל צל שעל האדם או רובו מסכך הפסול ולפיכך צריך רוב כדי שיהא סכך כשר רבה על הפסול ומבטלה כאיסור המתבטל ברוב ואף ע"ג דבאיסור שאפשר להתברר אינו מתבטל מכיון דמדינא כי מצמצמינן ליה לא בעינן רובא אלא דחיישינן לסכך פסול שיהא עומד במקום אחד מכיון דמעורב ברובא סמכינן שמתערב בכל כאיסור הנופל ברוב לח בלח ומתבטל כיון שאין בו כדי צלתו מרובה מחמתו דהא באילן שתמתו מרובה מצלתו איירינן נמצא ג' דינים בדין סכך כשר ופסול האחד כשהאילן עומד על הסוכה שאפילו קדמה הסוכה ואין האילן צלתו מרובה מחמתו והסוכה צלתה מרובה מחמתה רואין כל מה שתחת האילן כאלו הוא מסכך פסול ואינה נכשרת אלא כשצל האילן מועט כל כך שאע"פ שניטל מה שתחתיו תהיה הסוכה כהלכתה צלתה מרובה מחמת' ואין במקום אחד כשיעור פסול וזה שאמרו הא קא מצטרף סכך כשר בהדי סכך פסול. והב' כשחבטן ועירבן דכי איכא רובא מסכך כשר ואין האילן צלתו מרובה מחמתו כשרה. הג' כשנתן סכך כשר בפני עצמו וסכך פסול בפני עצמו זה כנגד זה שאם הם שוין ואין במקום אחד שיעור סכך הפסול כשרה וזו היא ששנינו המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה ולפי' העושה סוכתו בחצר שיש בה אילנו' צריך ליזהר מאד שלא יהא האילן מסכך על הסוכה כלל שמא יארע פסול בדברים אלו ואין לו תקנה עד שיחבוט וישיר העלין לגמרי בענין שלא יהא צלו חשוב כלל והרי זה מבואר ונכון בשם רבינו הגדול מפי תלמודו מורי הרב נר"ו.
הא דתנן הדלה עליה את הגפן כו': בדוכתה נפרש לה בס"ד.
מתני' סוכה ע"ג סוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה: פי' וה"ה דמשכחת שתיהן כשרות או פסולות או עליונה פסולה ותחתונה כשרה כדאיתא בגמרא אלא לאשמועי' פסולה דתחתונה משום סוכה שתחת סוכה לא משכחת לה לעולם פיסולא דידה אלא כשהיא סוכה מעצמה שצלתה מרובה מחמתה והעליונה ג"כ צלתה מרובה מחמתה דהשתא איכא שם סוכה עליהם ומיקרי סוכה תחת סוכה וה"ה שצריכה חלל כדי שתקרא סוכה כדאי' בגמרא והשתא דהויא הכי אע"פ דפסולה מצד אחר סוכה שתחת סוכה היא כדאיתא בגמרא.
גמרא א"ר ירמיה פעמים ששתיהם כשרו' וכו' גרש"י תחתונה כשרה כו' ועליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימו תרווייהו בתוך כו': פי' דהשתא לא פסלה עליונה לתחתונה דכיון דעליונה חמת' מרובה מצלתה לא מיקריא סוכה ולא חשיבא סוכה שתחת סוכה ולא בטיל נמי סכך עליון לסכך תחתון דכיון דקיימא עליונה בתוך עשרים דתחתונה וסכך כשרה לה ולא עוד אלא דאפי' היכא דתחתונה חמתה מרובה מצלתה באנפי נפשה ובצירוף סכך עליון היא צלתה מרובה מחמתה כשרה מיהו אוקים עליונה למעלה מכ' דתחתונה דלא חזי' לה לסכך לא מבעיא דלא מצטרף לה להשלים אלא מיפסל נמי פסלה עליונה כל סכך התחתונה שהתחתונה דומיא דסוכה שתחת האילן דאף ע"ג שהאילן חמתו מרובה מצלתו והסוכה צלתה מרובה מחמת' אמרי' מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ואמרי' לקמן פשיטא ופרקי' דתחתונה כשרה ועליונה פסול' אצטריכא ליה מהו דתימא נגזו' דלמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כלו' דאף על גב דתרווייהו סכך כשר נינהו כיון דתרווייהו בתוך עשרים נגזור וניפסלינהו דלמא הויא עליונה למעלה מעשרים דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ"ל דלא גזרי' ול"נ דאכתי פשיטא דלא גזרי' כשהיא למטה מעשרים אטו למעלה מכ' דאי גזרי' הכי אין לך סוכה כשרה בעולם. והנכון כגירסת הספרים שלנו וכן היא בספרי הגאונים ז"ל כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה ועליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימא עליונה למעלה מעשרים פי' דאף ע"ג דקיימא עליונה למעלה מעשרים דתחתונה לא מיבטיל תחתונה משום סכך עליונה והיינו דאמרי' דהא אצטריכא ליה למיתני מהו דתימא הא קא מצטרף סכך פסול וסכך כשר דומיא דסוכה שתחת האילן שמתבטל כל מה שתחת האילן קמ"ל דלא אמרי' הכי אלא גבי אילן שהיא סכך פסול מעצמו לפי שהוא מחובר אבל פסול סוכה עליונה שהיא למעלה מכ' שאין פסול עצמו אלא מחמת גובה אינו כדאי לבטל סכך כשר שתחתיו וכיון שחמתה מרובה מצלתה הרי התחתונה כשרה כשהיא צלתה מרובה מחמתה דלא הויא סוכה שתחת סוכה דעליונה לאו סוכה היא ולא מבטל לסכך דתחתונה מטעמא דאמרן. והשתא להאי שיטתא כי אמרי' תחתונה צלתה מרובה מחמתה היינו בלא סיוע סכך עליון ומסתמא לא פסול מצטרף לה כיון שהיא למעלה מכ' וכן בתוס' בשם ר"ת וי"א דאפילו היכא דקיימו תרווייהו בתוך כ' בעינן שתהא תחתונה צלתה מרובה מחמתה מנפשה בלא סיוע עליונה שלא יהא הצל מב' סוכות שאין אני קורא בה בסכת שמשמעה אחת ומ"ש נראה נכון.
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/סוכה (עריכה)
פעמים ששתיהן פסולות כגון דתרווייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה למעלה מעשרי' איכא לדיוקי מהכא דאע"ג דקיימא עליונה למעלה מעשרים טעמא דצלתה מרובה מחמתה הא חמתה מרובת מצלתה תחתונה כשרה ומיכן יש להקשות לפתרון אמירה שפירש דאי קיימא עליונה למעלה עשרים אמה אע"ג דחמתה מרובה מצלתה תחתונה (כשרה ומיכן יש להקשות) פסולה דקא מצטרף סכך פסול להדי סכך כשר שהרי בכאן למעהל מעשרים היא ודוקא אם צלתה מרובה מחמתה תחתונה פסולה אבל אם חמתה מרובה היא כשרה דכי פסלינן היכא דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר דוקא במחובר דחשיב ולא בטיל אבל בכל מילי בטל ברוב:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה