סדר עולם רבא פרק כא
<< · סדר עולם רבא · פרק כא · >>
באבינו אברהם נאמר (בראשית כ, ז): "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְגוֹ'", ובשרה נאמר (שם יא, כט) "בֶּן הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה", ומנין שכל האבות והאמהות נקראו נביאים, שנאמר "וְיִתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר וגו', אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאֵי אַל תָּרֵעוּ" (דה"א טז, כ).
- ובמרים נאמר (שמות טו, כ): "ותקח מרים הנביאה".
- בדבורה נאמר (שופטים ד, ד): "ודבורה אשה נביאה".
- ובחנה נאמר (ש"א ב, א): "וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמֶר עָלַץ לִבִּי בַּה'".
- ואביגיל נתנבאה לדוד, וכן דוד אמר לה (שם כה, לג) "וברוך טעמך".
- ובחלדה הוא אומר (מ"ב כב, יד): "אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה".
- ובאסתר נאמר (אסתר ט, כט): "וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִל וְגוֹ'".
אלו מ"ח נביאים וז' נביאות שנתנבאו להן לישראל ונכתבו בכתובים, ויש נביאים כיוצאי מצרים ולא נכתבו, יכול מפני שהן מועטין ? תלמוד לומר (מ"ב ב, ז): "וַחֲמִשִּׁים אִישׁ מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים הָלְכוּ וְגוֹ'", יכול מפני שהן הדיוטות, תלמוד לומר (שם, ג) "ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לקח את אדניך מעל ראשך וגו'" אדונינו אין כתוב כאן אלא אדניך, מלמד שכולן גדולים כאליהו ושקולים כאלישע, וכן משה אמר (דברים ה, כה): "מי יתן והיה לבבם זה להם", ואומר (במדבר יא, כט): "ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם".ועובדיה אמר לאליהו (מא יח) הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ. וגו', חוץ ממה שהיו ביהודה ובנימין, ואליהו אמר לאלישע (מב ב') שב נא פה כי ה' שלחני עד בית אל, ויצאו בני הנביאים אשר בית אל וגו' שוב אמר לאלישע שב נא פה כי ה' שלחני יריחו, ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו וגו'. יכול מפני שהם מועטים. תלמוד לומר וחמישים איש מבני הנביאים הלכו וגו'. יכול מפני שהם הדיוטות, תלמוד לומר ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך וגו' (שם) אדונינו אין כתיב כאן אלא אדוניך מלמד שכלם גדולים כאליהו ושקולים כאלישע, שאין לך כל עיר ועיר בארץ ישראל שלא היו בו נביאים, אלא כל נבואה שהיתה לצורך הדורות נכתבה. לצורך שעה לא נכתבה, ועליהם מפורש בשיר השירים (ד) מה יפו דודיך אחותי כלה, מה טבו דודיך מיין, וריח שמניך מכל בשמים, נפת תטופנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וגו'. באדם הוא אומר (בראשית ב') ויצו ד' וגומר, בנח הוא אומר (שם ו') איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח, בשם הוא אומר (שם ט') ברוך ה' אלהי שם. על דברתי מלכי צדק (תהלים קי) בעבר הוא אומר (בראשית י') ויקרא שמו פלג כי בימיו נפלגה הארץ. באברהם הוא אומר (שם כ') ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא וגו'. ומנין שכל האבות נקראו נביאים שנאמר (תהלים מט והערות קה) אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו. אלו נביאים שעמדו לישראל עד שלא באו למצרים. ואלו הנביאים שנתנבאו במצרים. ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כלם חמשה (דה א' ב' ו') ומשה ואהרן מן ישראל. בלעם ואביו ואיוב מארץ עוץ ואליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהו בן ברכאל הבוזי אלו הנביאים שנתנבאו לאומות עד שלא נתנה התורה לישראל, אבל משנתנה תורה לישראל פסקה רוח הקדש מן האומות וכן במשה הוא אומר (שמות לג) ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך, מנין שעשה הקבה רצונו שנאמר (שם לד) הנ ה אנכי כורת ברית וגו'. באותה שעה פסקה רוהק מן האומות: