משנה תרומות יא דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה תרומות יא דפוסים |

משנה א[עריכה]

אין נותנים דבילה וגרוגרות לתוך המורייס, מפני שהוא מאבדן, אבל נותנין את היין למורייס.

ואין מפטמין את השמן, אבל עושין את היין יינומלים.

אין מבשלין יין של תרומה, מפני שהוא ממעיטו.

רבי יהודה מתיר, מפני שהוא משביחו.

משנה ב[עריכה]

דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר כל מי פירות של תרומה, רבי אליעזר מחייב קרן וחומש.

ורבי יהושע פוטר.

ורבי אליעזר מטמא משום משקה.

אמר רבי יהושע, לא מנו חכמים שבעה משקין כמוני פטמים, אלא אמרו, שבעה משקין טמאים, ושאר כל המשקין טהורין.

משנה ג[עריכה]

אין עושין תמרים דבש, ולא תפוחים יין, ולא סתוניות חומץ, ושאר כל הפירות אין משנין אותם מברייתן בתרומה ובמעשר שני, אלא זיתים וענבים בלבד.

אין סופגין הארבעים משום ערלה, אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

ואין מביאין ביכורים משקין, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

ואינו מטמא משום משקה, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

ואין מקריבין על גבי המזבח, אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים.

משנה ד[עריכה]

עוקצי תאנים וגרוגרות, והכליסים והחרובין של תרומה, אסורים לזרים.

משנה ה[עריכה]

גרעיני תרומה, בזמן שהוא מכנסן, אסורות.

ואם השליכן, מותרות.

וכן עצמות הקדשים, בזמן שהוא מכנסן, אסורין.

ואם השליכן, מותרין.

המורסן מותר.

סובין של חדשות אסורות.

ושל ישנות מותרות.

ונוהג בתרומה כדרך שהוא נוהג בחולין.

המסלת קב או קבים לסאה, לא יאבד את השאר, אלא יניחנו במקום המוצנע.

משנה ו[עריכה]

מגורה שפינה ממנה חיטי תרומה, אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת, אלא מכבד כדרכו, ונותן לתוכה חולין.

משנה ז[עריכה]

וכן חבית של שמן שנשפכה, אין מחייבין אותו להיות יושב ומטפח, אלא נוהג בה כדרך שהוא נוהג בחולין.

משנה ח[עריכה]

המערה מכד לכד ונוטף שלש טפים, נותן לתוכה חולין.

הרכינה ומיצה, הרי זו תרומה.

וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן? אחד משמונה לשמינית.

משנה ט[עריכה]

כרשיני תרומה, מאכילין אותם לבהמה ולחיה ולתרנגולים.

ישראל ששכר פרה מכהן, מאכילה כרשיני תרומה.

וכהן ששכר פרה מישראל, אף על פי שמזונותיה עליו, לא יאכילנה כרשיני תרומה.

ישראל ששם פרה מכהן, לא יאכילנה כרשיני תרומה.

וכהן ששם פרה מישראל, מאכילה כרשיני תרומה.

משנה י[עריכה]

מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות, ובבתי מדרשות, ובמבואות האפלין, ועל גבי החולין ברשות כהן.

בת ישראל שנישאת לכהן, והיא למודה אצל אביה, אביה מדליק ברשותה.

מדליקין בבית המשתה, אבל לא בבית האבל, דברי רבי יהודה.

ורבי יוסי אומר, בבית האבל, אבל לא בבית המשתה.

רבי מאיר אוסר כאן וכאן.

רבי שמעון מתיר כאן וכאן.

<< | משנה תרומות יא דפוסים |