משנה תרומות א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק א · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ותורמין שמן על זיתים הנכבשין, ויין על ענבים לעשותם צימוקים.

הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדרכן, אינו צריך לתרום.

משנה מנוקדת

[עריכה]

וְתוֹרְמִין שֶׁמֶן עַל זֵיתִים הַנִּכְבָּשִׁין,

וְיַיִן עַל עֲנָבִים לַעֲשׂוֹתָם צִמּוּקִים.
הֲרֵי שֶׁתָּרַם שֶׁמֶן עַל זֵיתִים לַאֲכִילָה,
וְזֵיתִים עַל זֵיתִים לַאֲכִילָה,
וְיַיִן עַל עֲנָבִים לַאֲכִילָה,
וַעֲנָבִים עַל עֲנָבִים לַאֲכִילָה,
וְנִמְלַךְ לְדָרְכָן,
אֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.
(י) אֵין תּוֹרְִמִין מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מִלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתוֹ עַל דָּבָר שׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.
וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.


נוסח הרמב"ם

ותורמין שמן על זיתים הנכבשין ויין על ענבים לעשותם צימוקים מי שתרם שמן על זיתים לאכילה זיתים על זיתים לאכילה יין על ענבים לאכילה ענבים על ענבים לאכילה ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום.

פירוש הרמב"ם

זיתים הנכבשים. הם הזיתים השרוים במים ובמלח המזומנים לאכילה ויש שיוציא מן השמן התרומה החייבת לאותו שמן ושיעור התרומה החייבת לאותן הזיתים כי אילו היו מוציאין ממנו השמן [לא] היתה תועלת וזכות לכהן ולפיכך הוא מותר ופסקנו הדין עליו שיוציא מן השמן על הזיתים הנכבשים [אבל לא על הנכתשים] לפי שהוא כיון שהתחיל לסחוט את הזיתים ולהוציא השמן הוא דבר שלא נגמרה מלאכתו והעיקר אצלנו אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולפיכך אין תורמין שמן על זיתים הנכתשים ותורמים שמן על זיתים הנכבשים לפי שכל א' מהם נגמרה מלאכתו ויש לכהן בזה תועלת וזכות:

וזה שנמלך אחר שהפרישן לאכילה וחזר וסחטן שאותן הזיתים חזרו כאילו נגמרה מלאכתם אינו צריך לתרום פעם שניה לפי שכשהוציא התרומה כל אחד מהם נגמרה מלאכתו היה באותה השעה לפי כוונתו וכבר דברנו במה שקדם פירוש נמלך תרגום איעצך אמלכינך:

פירוש רבינו שמשון

הנכבשים. מולחים הזיתים וכובשין אותן ביין או בחומץ ומקיימין אותן כך לאכילה כעין צמוקין ובירושלמי (שם) פריך תנינן דבתרא אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכה אמר הכן אפילו לכתחלה אי תימר שניה מדבר שנגמרה מלאכתו כלומר אם תרצה לתרץ דזיתים הנכבשים וצמוקין דבר שנגמרה מלאכתו והתנינא הפרד והצימוקים והחרובים משיעמיד ערימה ומשני רבי יוסי בשם ר' יצחק בן אלעזר אין לך אסור לתרום מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד כלומר יין על הענבים הנידכות הוא דאסור הא יין על צמוקין לא דלאו יקב נינהו ובירושלמי (שם) פליגי היאך תורם ר' אומר לפי שמנו רשב"ג אומר לפי אוכלו אבל לא על גרעיניהן:

אין צריך לתרום. כיון דמתחלה תרם בהיתר שהיו לאכילה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

זיתים הנכבשים - זיתים מלוחים וכבושים ביין או בחומץ כדי שיתקיימו, וחשיבי דבר שנגמרה מלאכתו, הלכך תורמין מן השמן עליהם, דדוקא שמן על זיתים העומדים להוציא שמנן, וכן יין על ענבים העומדות לידרך הוא דאסור לתרום, אבל יין על צמוקים ושמן על זיתים הנכבשים שרי, וכשהוא תורם מן השמן על הזיתים הנכבשים ומן היין על הצמוקים תורם לפי השמן הראוי שיצא מן הזיתים הנכבשים ולפי היין הראוי שיצא מן הצמוקים:

אין צריך לתרום - הואיל וכי קא תרם שפיר קא תרם, שהרי באותה שעה היו עומדות לאכילה:

פירוש תוספות יום טוב

ויין על הענבים לעשותן צמוקים. כן הנוסחא בכל הספרים והר"ב שכתב יין על צמוקים נראה דלאו בדוקא כתב כן אלא כלומר על העומדים להעשות צמוקים דאלת"ה תקשה סיפא יין על ענבים לאכילה דכי תרם שפיר תרם [*והא היינו רישא]:

ונמלך. מפורש במשנה ב פ"ג דדמאי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו


פירושים נוספים