משנה תרומות א ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק א · משנה ט | >>
ותורמין שמן על זיתים הנכבשין, ויין על ענבים לעשותם צימוקים.
הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה, וזיתים על זיתים לאכילה, ויין על ענבים לאכילה, וענבים על ענבים לאכילה, ונמלך לדרכן, אינו צריך לתרום.
משנה מנוקדת
וְתוֹרְמִין שֶׁמֶן עַל זֵיתִים הַנִּכְבָּשִׁין,
- וְיַיִן עַל עֲנָבִים לַעֲשׂוֹתָם צִמּוּקִים.
- הֲרֵי שֶׁתָּרַם שֶׁמֶן עַל זֵיתִים לַאֲכִילָה,
- וְזֵיתִים עַל זֵיתִים לַאֲכִילָה,
- וְיַיִן עַל עֲנָבִים לַאֲכִילָה,
- וַעֲנָבִים עַל עֲנָבִים לַאֲכִילָה,
- וְנִמְלַךְ לְדָרְכָן,
- אֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.
נוסח הרמב"ם
ותורמין -
- שמן - על זיתים הנכבשין,
- ויין - על ענבים, לעשותם צימוקים.
- מי שתרם -
- שמן - על זיתים לאכילה,
- זיתים - על זיתים לאכילה,
- יין - על ענבים לאכילה,
- ענבים - על ענבים לאכילה,
- ונמלך לדורכן - אינו צריך לתרום.
פירוש הרמב"ם
זיתים הנכבשים - הם הזיתים השרויים במים ובמלח המזומנים לאכילה. ויש שיוציא מן השמן התרומה החייבת לאותו שמן, ושיעור התרומה החייבת לאותן הזיתים, כי אילו היו מוציאין ממנו השמן היתה תועלת וזכות לכהן, ולפיכך הוא מותר. ופסקו הדין עליו שיוציא מן השמן על הזיתים הנכבשים (הנכתשים), לפי שהוא כיון שהתחיל לסחוט את הזיתים ולהוציא השמן, הוא דבר שלא נגמרה מלאכתו, והעיקר אצלנו "אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו, על דבר שלא נגמרה מלאכתו", ולפיכך אין תורמין שמן על זיתים [הנכתשים, ותורמים שמן על זיתים] הנכבשים, לפי שכל אחד מהם נגמרה מלאכתו.
ויש לכהן בזה תועלת וזכות, כי זה עד שנמלך אחר שהפרישן לאכילה וחזר וסחטן, שאותן הזיתים חזרו כאילו נגמרה מלאכתם, אינו צריך לתרום פעם שניה. לפי שכשהוציא התרומה, כל אחד מהם נגמרה מלאכתו היה באותה השעה, לפי כוונתו.
וכבר דברנו במה שקדם, פירוש נמלך - תרגום "איעצך"(שמות יח, יט) "אמלכינך":
פירוש רבינו שמשון
הנכבשים. מולחים הזיתים וכובשין אותן ביין או בחומץ ומקיימין אותן כך לאכילה כעין צמוקין ובירושלמי (שם) פריך תנינן דבתרא אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכה אמר הכן אפילו לכתחלה אי תימר שניה מדבר שנגמרה מלאכתו כלומר אם תרצה לתרץ דזיתים הנכבשים וצמוקין דבר שנגמרה מלאכתו והתנינא הפרד והצימוקים והחרובים משיעמיד ערימה ומשני רבי יוסי בשם ר' יצחק בן אלעזר אין לך אסור לתרום מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד כלומר יין על הענבים הנידכות הוא דאסור הא יין על צמוקין לא דלאו יקב נינהו ובירושלמי (שם) פליגי היאך תורם ר' אומר לפי שמנו רשב"ג אומר לפי אוכלו אבל לא על גרעיניהן:
אין צריך לתרום. כיון דמתחלה תרם בהיתר שהיו לאכילה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
זיתים הנכבשים - זיתים מלוחים וכבושים ביין או בחומץ כדי שיתקיימו, וחשיבי דבר שנגמרה מלאכתו, הלכך תורמין מן השמן עליהם, דדוקא שמן על זיתים העומדים להוציא שמנן, וכן יין על ענבים העומדות לידרך הוא דאסור לתרום, אבל יין על צמוקים ושמן על זיתים הנכבשים שרי, וכשהוא תורם מן השמן על הזיתים הנכבשים ומן היין על הצמוקים תורם לפי השמן הראוי שיצא מן הזיתים הנכבשים ולפי היין הראוי שיצא מן הצמוקים:
אין צריך לתרום - הואיל וכי קא תרם שפיר קא תרם, שהרי באותה שעה היו עומדות לאכילה:
פירוש תוספות יום טוב
ויין על הענבים לעשותן צמוקים. כן הנוסחא בכל הספרים והר"ב שכתב יין על צמוקים נראה דלאו בדוקא כתב כן אלא כלומר על העומדים להעשות צמוקים דאלת"ה תקשה סיפא יין על ענבים לאכילה דכי תרם שפיר תרם [*והא היינו רישא]:
ונמלך. מפורש במשנה ב פ"ג דדמאי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ותורמין שמן על זיתים הנכבשים וכו': פי' ה"ר יהוסף ז"ל הנכבשין שרוצה לכובשן אע"פ שעדיין לא כבשן עדיין ע"כ:
ויין על ענבים לעשותן צמוקים: דכיון דעומדין לצמוקים חשיב מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו. ובירוש' פריך אם תרצה לתרץ כי הייכי דלא תיקשי האי מתני' אמתני' דבסמוך דצמוקים הוי דבר שנגמרה מלאכתו והא תנן בפ"ק דמעשרות הפרד והצמוקים והחרובין משיעמיד ערימה. ומשני ר' יוסי בשם ר' יצחק בן אלעזר אין אסור לתרום מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו אלא גורן ויקב בלבד כלומר יין על הענבים הנדרכות הוא דאסור הא יין על צמוקים לא דלאו יקב נינהו הר"ש ז"ל:
הרי שתרם: יש גורסין מי שתרם:
ונמלך לדורכן אינו צריך לחזור ולתרום: הא לא נמלך תרומ' ויחזור ויתרו' הכי איתא בירושל'. וצ"ע לע"ד אם אינו טעות ולא הובא בהר"ש ז"ל ושמא דבתמיה בעלמא הוא. וראיתי שגם החכם הר"ס ז"ל העתיק במשנתו הירושלמי הזה כלשונו. וכתב עוד ונמלך לדורכן משמע דענבים לדורכן חשבינן להו לא נגמרה מלאכתן והכי משמע פ"ג דמעשר שני דקתני ושלא נגמרה מלאכתן סלי ענבים לגת ונפקא מינה ללוקח סלי ענבים לגת מן העובדי כוכבים קרו להו נגמרה מלאכתן ביד ישראל עכ"ל ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
ותורמין שמן על זיתים הנכבשים: בחומץ או במים לאכלן כך. דהו"ל נגמרה מלאכתן:
ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום: דבשעה שתרם שפיר תרם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת