משנה תרומות א ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק א · משנה ח | >>
אין תורמין שמן על זיתים הנכתשיןיז, ולא יין על ענבים הנדרכות.
ואם תרם, תרומתו תרומה, ויחזור ויתרוםיח.
הראשונה מדמעת בפני עצמה, וחייבין עליה חומש, אבל לא שניה.
משנה מנוקדת
אֵין תּוֹרְמִין שֶׁמֶן עַל זֵיתִים הַנִּכְתָּשִׁין,
- וְלֹא יַיִן עַל עֲנָבִים הַנִּדְרָכוֹת.
- וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם.
- הָרִאשׁוֹנָה מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ;
- אֲבָל לֹא שְׁנִיָּה.
- הָרִאשׁוֹנָה מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ;
נוסח הרמב"ם
אין תורמין -
- שמן - על זיתים הנכתשים,
- ולא יין - על ענבים הנדרכות.
- ואם תרם - תרומה, ויחזור ויתרום.
- הראשונה - מדמעת בפני עצמה,
- וחייבין עליה חומש.
- אבל - לא השניה.
פירוש הרמב"ם
ויחזור ויתרום - עניינו כי אחר שישלים כתישת אותן הזיתים, ודריכת אותם הענבים, שיוציא תרומה שניה החייבת לאותו השמן ולאותו היין.
ודין "המדומע" הוא שנתערב התרומה בחולין, ועוד יתבאר זה בזו המסכת.
וחייבין עליה חומש - הוא כי מי שאכל בשגגה, ישלם מה שאכל ויוסיף חומש, כמו שאבאר במקומו בזו המסכתא:
פירוש רבינו שמשון
הנכתשין להוציא שמנן כדאשכחן בשילהי כל קרבנות (דף פו.) שהיו רגילין לכותשן או לטוחנן:
תרומה ויחזור ויתרום בירושלמי (פ"א ה"ה) פריך ממתניתין דסוף פירקין אמתני' דאין תורמים זיתים על שמן:
הראשונה מדמעת בפחות מק' וחייב עליה חומש זר האוכלה דתרומה גדולה היא מדאורייתא ותני עלה בירושלמי (שם) שניה לא נאכלת עד שיוציא עליה תרומת מעשר אבל לראשונה קורא לה שם ואין צריך להוציא עליה תרומת מעשר:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הזיתים הנכתשים - רגילים היו לכתוש הזיתים במכתשת להוציא שמנן:
תרומתו תרומה - גמורה היא מדאורייתא:
ויחזור ויתרום - מדרבנן, לאחר שישלים כתישת אותן הזיתים ודריכת הענבים יחזור ויוציא תרומה שנית כשיעור הצריך לשמן וליין שיצא:
הראשונה מדמעת - אם נפלה לפחות ממאה חולין נעשה הכל מדומע ואסור לזרים, וימכר הכל לכהן יט. דתרומה גמורה היא מדאורייתא:
וחייבין עליה חומש - זר האוכלה בשגגה משלם קרן וחומש, כדין כל זר אוכל תרומה:
אבל לא שניה - לפי שאינה אלא מדרבנן, לפיכך אינה נאכלת עד שיפרישו עליה תרומה כ ומעשרות ממקום אחר, דמדאורייתא היא טבל גמור. ואי קשיא מאי שנא הכא בתורם שמן על הזיתים הנכתשים דתרומתו תרומה ויחזור ויתרום, ומאי שנא לעיל גבי התורם זיתים על השמן וענבים על היין דאין תרומתו תרומה, וי"ל דהתורם זיתים על השמן איכא פסידא לכהן לפיכך אין תרומתו תרומה, אבל בתורם שמן על הזיתיס הנכתשים דליכא פסידא לכהן תרומתו תרומה, אלא דרבנן הוא דגזור דיחזור ויתרום:
פירוש תוספות יום טוב
אין תורמין שמן על זיתים וכו'. לשון הרמב"ם בחבורו פרק ה' שזה דומה לתורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו וכ"כ הר"ב במשנה דלקמן ועיין סוף פרקין:
ויחזור ויתרום: לא אתפרש אם יתננה לכהן גם שתיהן בלא דמים ומשום קנסא. ולא דמי לרפ"ג דהתם משום ספק נגעו בה. או הכא נמי שיתן לכהן השניה בדמים דראשונה היא תרומה דאוריית' ועי' בסמוך:
מדמעת. כתב הר"ב וימכור הכל לכהן. חוץ מדמי תרומה שבה כדין מדומע דריש פ"ה. א"נ י"ל דהכא נותן שתיהן לכהן בחנם. והלכך כשחזרה האחת ונדמעת א"צ להוציא דמי התרומה שאין כאן גזל השבט כיון שכבר נתן גם השנייה בחנם:
אבל לא שניה. כתב הר"ב לפיכך אינה נאכלת עד שיפרישו עליה תרומה ומעשרות. כן לשון הירושלמי שבידינו. אבל ר"ל בתרומה תרומת מעשר. דמדאורייתא נתקנה מתרומה גדולה. שהראשונה היא תרומה מדאורייתא. והר"ש העתיק לשון הירושלמי תרומת מעשר ונראה דלא אתי לאפוקי מעשר דודאי דטבול למעשר:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יז) (על המשנה) שזה דומה לתורם מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו:
(יח) (על המשנה) ויחזור ויתרום. לא אתפרש אם יתנם שתיהן לכהן בלא דמים ומשום קנסא או שיתן לכהן השניה בדמים כמו ברפ"ג:
(יט) (על הברטנורא) חוץ מדמי תרומה שבה כדין מדומע ועיין בתוי"ט:
(כ) (על הברטנורא) ר"ל תרומת מעשר. דמדאורייתא כבר נתקנה מתרומה גדולה שהראשונה היא תרומה מדאורייתא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין: פי' ה"ר יהוסף ז"ל הנכתשין. פי' שעתיד לכותשן ולדורכן כן משמע בירוש' וקנס זה כדי שיצטרך לעשות את השמן בטהרה בעבור התרומה. ע"כ:
הראשונה מדמעת בפני עצמה: הא דקתני בפני עצמה קל להבין כשתעיין במתני' דלקמן רפ"ג:
בפי' ר"ע ז"ל. לפיכך אינה נאכלת עד שיפרישו עליה תרומה ומעשרות ממקום אחר. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה דלמה יצטרך להפריש תרומה כיון שהראשונה תרומה ולקמן פ"ה דתנן חזר והוסיף חייב במעשרות לא תנן שחייב בתרומה ע"כ נראה דטעות סופר הוא ול"ג תרומה וגם מה שאמר ממקום אחר אינו נראה דלמה לא יפריש ממנה מעשרות עכ"ל ז"ל:
בסוף פי' ר"ע ז"ל. דפירש אלא דרבנן הוא דגזיר דיחזור ויתרום ע"כ. אמר המלקט פי' משום גדר מי חטאת שלא יהו מי חטאת בטלין והכא מיירי בשאין תרומה הראשונה קיימת אבל קיימת קורא לה שם ודיו והיינו טעמא דכשאין הראשונה [קיימת] שייך גדר מי חטאת משום דעיקר מי חטאת לטהרה שהיו עושין בגבולין משום סרך תרומה ובשאין הראשונה קיימת חייבוהו לחזור ולתרום דמחמת התרומה על כרחו יטהר ויזה עליו כדי לאכלה בטהרה ומתני' דסוף פרקין דקתני תרומתו תרומה בשתרומה הראשונה קיימת וכבר כתבתי זה לעיל בסימן ד' באורך [בשם] ה"ר שמשון והרא"ש ז"ל. והאי טעמא דמי חטאת קאמר לי' רשב"ג גבי כלי מתכת דחוזרין לטומאתן הישנה בטומאת הנפש בריש פי"א דמס' כלים וכדאי' בפ"ק דשבת דף ט"ו:
תפארת ישראל
יכין
אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין: ר"ל שנכתשו ועומדי' להוציא מהן שמן. ולא נגמ"ל. ועסי' י"ג:
ואם תרם תרומתו תרומה: ולא דמי לדלעיל מ"ד דהתם איכא גזל השבט שמטריח לכהן:
ויחזור ויתרום: ר"ל לאחר שידרוך הזיתים והענבים. מיהו מדהוא מד"ס והרי לאחר שהפריש התרומה הראשונה. הזיתים והענבים הללו טבולין הן למעשרות ולתמ"ע להכי לא יאכל הכהן לתרומה השנייה. עד שיוציא עליה תמ"ע ומעשרות. ויאכל הכל בקדושת תרומה:
הדאשונה: שהיא התרומה הגמורה מדאו':
מדמעת בפני עצמה: בנפלה לפחות מק' נעשה הכל דמוע ואסור לזרי'. וימכור המדומע לכהן חוץ מדמי תרומה שבו:
וחייבין עליה חומש: באכלה זר בשוגג חייב קרן וחומש:
אבל לא שניה: דבנתערבה בחולין לאחר שהפריש עליה תמ"ע ומעשרות בטיל' ברוב. וגם בנתערבה בחולין קודם שהפריש עליה תמ"ע ומעשרות הרי יכול להפרישן עליה גם השתא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת