משנה תרומות א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק א · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אין תורמין, לא במידה טז, ולא במשקל, ולא במניין.

אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי.

אין תורמין בסל ובקופה שהם של מידה, אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן.

לא יתרום בסאה חציה, שחציה מידה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵין תּוֹרְמִין, לֹא בְּמִדָּה, וְלֹא בְּמִשְׁקָל, וְלֹא בְּמִנְיָן;

אֲבָל תּוֹרֵם הוּא אֶת הַמָּדוּד וְאֶת הַשָּׁקוּל וְאֶת הַמָּנוּי.
אֵין תּוֹרְמִין בַּסַּל וּבַקֻּפָּה שֶׁהֵם שֶׁל מִדָּה;
אֲבָל תּוֹרֵם הוּא בָּהֶן חֶצְיָן וּשְׁלִישָׁן.
לֹא יִתְרוֹם בַּסְּאָה חֶצְיָהּ, שֶׁחֶצְיָהּ מִדָּה.
(ח) אֵין תּוֹרְמִין שֶׁמֶן עַל זֵיתִים הַנִּכְתָּשִׁין,
וְלֹא יַיִן עַל עֲנָבִים הַנִּדְרָכוֹת.
וְאִם תָּרַם, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם.
הָרִאשׁוֹנָה מְדַמַּעַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ;
אֲבָל לֹא שְׁנִיָּה.
(ט) וְתוֹרְמִין שֶׁמֶן עַל זֵיתִים הַנִּכְבָּשִׁין,
וְיַיִן עַל עֲנָבִים לַעֲשׂוֹתָם צִמּוּקִים.
הֲרֵי שֶׁתָּרַם שֶׁמֶן עַל זֵיתִים לַאֲכִילָה,
וְזֵיתִים עַל זֵיתִים לַאֲכִילָה,
וְיַיִן עַל עֲנָבִים לַאֲכִילָה,
וַעֲנָבִים עַל עֲנָבִים לַאֲכִילָה,
וְנִמְלַךְ לְדָרְכָן,
אֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.
(י) אֵין תּוֹרְִמִין מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מִלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתוֹ עַל דָּבָר שׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ,
וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.
וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה.


נוסח הרמב"ם

אין תורמין לא במידה ולא במשקל ולא במנין אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי אין תורמין בסל ובקופה שהן של מידה אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן לא יתרום בסאה חציה שחציה מידה.

פירוש הרמב"ם

אסור להוציא תרומה גדולה במדה כיון שלא זכר לה הכתוב שום שיעור אבל מודדין אותו הדבר שהוא חייב בתרומה ומוציאין ממנו באומד וסמכו זה למאמר השם ונחשב לכם תרומתכם ואמרו במחשבה אתה תורם ולא בדבר אחר ואע"פ שזה הכתוב מדבר בתרומת מעשר נאמר בו העיקר הידוע אצלנו בסברות הדינין הוא שנא' אם אינו ענין לתרומת מעשר תנהו ענין לתרומה גדולה ומה שלא נסמוך על זה הפסוק תרומת מעשר לפי ששיעורה ידוע והקפידה התורה על שיעורה ואמרה מעשר מן המעשר:

פירוש רבינו שמשון

לא במדה. מצוה לעשות מאומד כדי שיתרום בעין יפה בירושלמי (שם) תני אבא אלעזר בן גומל אומר מנין שאין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין ת"ל (במדבר, יח) ונחשב לכם תרומתכם במחשבה את תורם ואין את תורם במדה במשקל ובמנין ואם תאמר מפרק כל הגט (דף ל:) דמפרש אביי בן ישראל שאמר לבן לוי כך אמר לי אבא מעשר יש לך בידי או מעשר לאביך בידי חוששים לתרומת מעשר שבו דכיון דלא קיץ ליה לא היה מתקן ליה בעל הבית כור מעשר לאביך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו דכיון דקיץ תקוניה תקניה כאבא אלעזר בן גומל דמקיש תרומת מעשר לתרומה גדולה ויש רשות לבעל הבית [לתרום] תרומת מעשר כמו שיש רשות לתרום תרומה גדולה והשתא אם כן ברישא נמי אף על גב דלא קיץ ליה לא ניחוש לתרומת מעשר שבו דאמרינן מאומד תרם וי"ל דלאו אורחיה דבעל הבית לתרום מאומד תרומת מעשר מפני תרעומת כהן ולוי שמא יטעה ואם תאמר התנן לקמן בפרק ד' (מ"ו) המונה משובח והמודד משובח ממנו ובירושל' (שם) פריך לה ומשני רבי יהושע בן לוי כאן לתרומה גדולה כאן לתרומת מעשר ותני כן אלעזר בן גומל אומר מנין שאין תורמין במדה במשקל ובמנין ת"ל ונחשב לכם תרומתכם במחשבה את תורם ואי את תורם במדה במשקל ובמנין כלומר ההיא דאין תורמין בתרומה גדולה דלכולי עלמא מצותה מאומד וההיא דהמונה משובח בתרומת מעשר ובמעשר רבנן וההיא דהמונה משובח דמייתי ברייתא דאבא אלעזר לאשמעינן דפליגי בתרומת מעשר ואם תאמר דלקמן בפ"ד אמרינן בירושלמי (פ"ד ה"ה) מההיא דהמונה משובח א"ר הונא מן התורה מאומד משמע דהוי תרומה אלא דהמודד משובח וקאמר נמי התם א"ר הלל מתני' אמרה כן והשוקל משובח משלשתן כלומר מכלל דאיכא ג' בר משוקל ובתר הכי א"ר חנינא תפתר בשלשתן ולית שמע מינה כלום והשתא אי לרבנן אין תורמין מעשר מאומד ואי כאבא אלעזר בן גומל האמר דמצוה לעשר מאומד ונראה לפרש דלאבא אלעזר בן גומל נמי לא ילפינן אלא דמועיל מאומד ולא שוייה מצוה מאומד והשתא הא דמשני כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר היינו כאבא אלעזר בן גומל וניחא השתא הא דמייתי עלה ברייתא דאבא אלעזר בן גומל אי נמי מודו רבנן לאבא אלעזר דמאומד הויא תרומה אבל אין מצוה לעשר מאומד ובשילהי פרק קמא דביצה (דף יג.) משמע דלרבנן אסור לעשות מאומד גבי שהיו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומוקי לה במעשר טבל שטבול לתרומת מעשר ופריך והא מדידה בעי ומשני אבא אלעזר בן גומל היא וא"ת היכי שרינן לעשר מאומד אם כן הוה ליה מרבה במעשרות ויש לומר דהיינו כשמרבה במתכוין אבל במתכוין לאמוד יפה לא חשיב מרבה ומיהו מדמשנינן בריש כל המנחות באות מצה (דף נד:) לאבא אלעזר בן גומל תאנים על הגרוגרות במנין אע"ג דהוה ליה מרבה במעשרות במתכוין משמע דכל מה שירצה להרבות נחשוב עין יפה ונראה דלית ליה לאבא אלעזר בן גומל מרבה במעשרות דהא מעשר ראשון נמי איתקש כדאמר בפרק בתרא דבכורות (דף נט.) ולא משכחת לה אלא במעשר עני ומעשר שני דהנהו לא איתקוש דלא איירי אלא במעשר ראשון כדקאמר התם ומעשר קרייה רחמנא דכתיב (במדבר, יח) כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה':

ירושלמי (שם) תני אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול והמנוי א"ר אלעזר כיני מתני' מודד הוא את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במדה ושוקל את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במשקל מונה את טבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד שלא יתרום במנין:

אין תורמין לא בסל ולא בקופה שהן של מדה שהרואה אומר במדה תורם:

חציה דכיון דאין ממלא אותה ליכא למיגזר:

שחציה. מדה פעמים שיש במדה שנתות עד כאן חציה כדאמרינן (מנחות דף פו:) שנתות היה בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל ואיכא למיגזר דלמא אתי לתרום במדה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין תורמין לא במדה - דכתיב (שם) ונחשב לכם תרומתכם, במחשבה אתה תורם כלומר מאומד, ואי אתה תורם לא במדה ולא במשקל ולא במנין. ואף על גב דהאי קרא בתרומת מעשר הוא דכתיב, אם אינו ענין לתרומת מעשר שהרי נתנה בו תורה שיעור מעשר מן המעשר וצריך שימדוד כדי שיתן השיעור הראוי, תנהו ענין לתרומה גדולה שלא נתנה בו תורה שיעור:

אבל תורם הוא את המדוד - שמודד הוא את טבלו, או מונה ושוקל את טבלו ומכניסו לתוך ביתו, וכשמפריש התרומה גדולה ממנו מפריש מאומד ולא ימדוד ולא ישקול ולא ימנה:

אין תורמין בסל ובקופה שהם של מדה - שהרואה אומר במדה הוא תורם:

אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן - דכיון דאינו ממלא אותן ליכא למגזר:

שחציה מדה - שיש בסאה פעמים סימנין עד מקום חציה ואיכא למגזר דלמא אתו לתרום במדה:

פירוש תוספות יום טוב

אין תורמין לא במדה וכו'. ואף על גב דתכמים נתנו בו שיעור כדתנן במ"ג פ"ד מ"מ יעשה כדין תורה ולא יתרום במדה כו' אלא אומדו ומפריש בדעתו כשיעור דלקמן:

[*לא במדה ולא במשקל ולא במנין. וכן תנן לקמן פ"ד מ"ג כזה הסדר *) ואע"ג דהתם במ"ו תנן שהמודד משובח מהמונה והשוקל משובח משלשתן ל"ק דלפי שכל דבר נמדד ונשקל תני תחלה מודד ואח"כ שוקל המשובח אבל מונה שאין דרכו בכל דבר הניחו לאחרונה. וז"ל הרמב"ם בפרק ג' מה' תרומה דבר שדרכו למדוד מודד ודבר הנשקל שוקל דבר שאפשר למנותו מונה]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על המשנה) לא במדה כו' ואע"ג דחכמים נתנו בו שיעור כדתנן במ"ג פ"ד מכל מקום יעשה כדין תורה ולא יתרום במדה כו' אלא אומדו ומפריש בדעתו כשיעור דלקמן. תוי"ט:


פירושים נוספים