משנה תמיד ג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמיד · פרק ג · משנה ח | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח.

מיריחו היו שומעין קול המגרפה.

מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור.

מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז.

מיריחו היו שומעין קול החליל.

מיריחו היו שומעין קול הצלצל.

מיריחו [ היו ] שומעין קול השיר.

מיריחו היו שומעים קול השופר טו.

ויש אומרים, אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים טז.

מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת.

אמר רבי אליעזר בן דגלאי, עזים היו לבית אבא בהר מכוור, והיו מתעטשות מריח פטום הקטרת.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח מיריחו היו שומעין קול המגרפה מיריחו היו שומעין קול החליל מיריחו היו שומעין קול הצלצל מיריחו היו שומעין קול השיר מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מכני לכיור מיריחו היו שומעין קול השופר ויש אומרין אף קולו של כוהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכיפורים מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת אמר רבי אלעזר בן דלגאי עיזים היו לאבא בהרי מכוור והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מיריחו היו שומעים קול שער הגדול - ומירושלים עד יריחו עשר פרסאות:

המגריפה - מין כלי נגון יב שהיה במקדש, עשרה נקבים היו בו, וכל אחד ואחד מוציא מאה מיני זמר יג, וקולו נשמע עד למרחוק:

בן קטין - שם אדם וכהן גדול היה, ועשה גלגל לכיור לשקעו בבור שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה, שכל דבר שנתקדש בכלי שרת נפסל בלינה וביוצא ובטבול יום, וכשהיו מעלים אותו יד מן הבור לקדש בו ידיהם ורגליהם היה קול הגלגל נשמע עד יריחו:

גביני כרוז - כהן ששמו גביני, שהיה מכריז בכל בוקר בבית המקדש עמדו כהנים לעבודתכם:

חליל - צלמיצלי"ש בלע"ז, בערבי מזמא"ר, וקולו נשמע למרחוק. ויש אומרים פיפר"י בלע"ז:

צלצל - צמבל"י בלע"ז:

מכוור - שם מקום:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יב) (על הברטנורא) ואפשר שנקראת מגרפה לפי שצורתה היתה כן. הר"מ:

(יג) (על הברטנורא) נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר. ואמרו בגמרא דגוזמא היא. ויש אומרים שכל אחד מוציא עשרה מיני זמר, נמצא כולה מוציאה מאה מיני זמר. וכן פירש הר"מ:

(יד) (על הברטנורא) משמע דתחלת דבריו דלשקעו לאו דוקא, שהרי כל עצמו של גלגל לא נעשה אלא להשמיע קול. ועתוי"ט:

(טו) (על המשנה) השופר. ידוע שהשופר תוקעין אותו בכל יום במקדש, וכמו שנתבאר בסוף סוכה. הר"מ:

(טז) (על המשנה) ביום הכיפורים. שהכהנים והעם העומדים בעזרה היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כדתנן ביומא משנה ב' פרק ו', ועל אותו קול הוא אומר כן, אלא שמיחסו לכהן גדול שהוא ראש המדברים. ואין נראה שיהיה קול של כהן גדול לבדו כו' להחליט על כל כהן גדול, אי אפשר לומר כן. וכן מוכח לישנא דמתניתין בשעה כו'. ועתוי"ט:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

המגריפה. פירש הר"ב כלי נגון כו' ואפשר שנקראת מגריפה לפי שצורתה היתה כן. הרמב"ם. ומ"ש הר"ב י' נקבים היו בה וכל אחד ואחד מוציא ק' מיני זמר. נמצאת כולה מוציאה אלף מיני זמר הכי תניא בפ"ב דערכין ד' י"א ואמרו שם דגוזמא היא. אבל רב מתנא אמר שמואל שכאו"א מוציא י' מיני זמר נמצאת כולה מוציאה ק' מיני זמר. וכך העתיק הרמב"ם בפירושו כפי נא"י. פירש"י עשרה נקבים היו בה ובכל נקב היה קנה א' ובכל קנה וקנה היה בו י' נקבים וכל נקב של קנה הוציא מין זמר נמצא כולה מוציאה ק' מיני זמר.

מוכני לכיור. לשון הר"ב לשקעו בבור כו' וכשהיו מעלים אותו מן הבור לקדש בו ידיהם ורגליהם היה קול הגלגל נשמע. מסוף דבריו שכתב דלהעלותו הקול נשמע. אתה למד דתחלת דבריו דלשקעו לאו דוקא שהרי כל עצמו של גלגל לא נעשה. אלא להשמיע קול. והוא כדעת רבי יוחנן (בזבחים ד' כ"א) כמ"ש במשנה י' פ"ג דיומא. ושם הארכתי בס"ד [ובספ"ק דמכילתין כתב הר"ב בשם הרמב"ם. פי' אחר למוכני]:

קול השופר. ידוע שהשופר תוקעין אותו בכל יום [במקדש] וכמו שנתבאר בסוף סוכה. הרמב"ם.

קול של כ"ג בשעה שהוא מזכיר את השם כו'. שהכהנים והעם העומדים בעזרה היו אומרים בשכמל"ו כדתנן במשנה ב' פ"ו דיומא ועל אותו קול הוא אומר כן. אלא שמיחסו לכ"ג שהוא ראש המדברים. ואין נראה שיהא קול של כ"ג לבדו נשמע עד יריחו. דבשלמא קול גביני כרוז אותו האיש ששמו גביני היה לו קול גדול שנשמע למרחוק כל כך. אבל להחליט על כל כ"ג. א"א לומר כן. דדלמא לא היה לו קול גדול [וכן מוכח לישנא דמתני' דקתני בשעה כו' ולא קתני כשמזכיר אלא דלאו בהזכרת כ"ג לחוד תליא].

קישורים נוספים