משנה תמורה א ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פרק א

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א) הַכֹּל מְמִירִים,
אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים;
לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר,
אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר, מוּמָר,
וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
הַכֹּהֲנִים מְמִירִים אֶת שֶׁלָּהֶם,
וְיִשְׂרָאֵל מְמִירִים אֶת שֶׁלָּהֶם;
אֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִים,
לֹא בְּחַטָּאת וְלֹא בְּאָשָׁם
וְלֹא בִּבְכוֹר.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
וְכִי מִפְּנֵי מָה אֵין מְמִירִים בִּבְכוֹר?
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
חַטָּאת וְאָשָׁם מַתָּנָה לַכֹּהֵן,
וְהַבְּכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן;
מַה חַטָּאת וְאָשָׁם אֵין מְמִירִים בּוֹ,
אַף הַבְּכוֹר, לֹא יְמִירֶנּוּ בּוֹ.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
מַה לִּי אֵינוֹ מֵמִיר בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם,
שֶׁאֵין זָכִין בָּהֶן בְּחַיֵּיהֶם,
תֹּאמַר בִּבְכוֹר, שֶׁזָּכִין בּוֹ בְּחַיָּיו?
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא,
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ויקרא כז, י):
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ;
הֵיכָן קְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו?
בְּבֵית הַבְּעָלִים;
אַף תְּמוּרָה בְּבֵית הַבְּעָלִים:
(ב) מְמִירִין מִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן,
וּמִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר,
מִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים,
וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים;
מִן הַזְּכָרִים עַל הַנְּקֵבוֹת,
וּמִן הַנְּקֵבוֹת עַל הַזְּכָרִים,
מִן הַתְּמִימִים עַל בַּעֲלֵי מוּמִין,
וּמִבַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַתְּמִימִים,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז, י):
לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע,
אוֹ רַע בְּטוֹב;
אֵיזֶהוּ טוֹב בְּרָע?
בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָם.
מְמִירִים אֶחָד בִּשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם בְּאֶחָד,
אֶחָד בְּמֵאָה, וּמֵאָה בְּאֶחָד.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵין מְמִירִים אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד,
שֶׁנֶּאֱמַר (שם):
"וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ";
מַה הוּא מְיֻחָד,
אַף תְּמוּרָתוֹ מְיֻחֶדֶת:
(ג) אֵין מְמִירִין אֵבָרִים בְּעֻבָּרִים,
וְלֹא עֻבָּרִים בְּאֵבָרִים,
וְלֹא אֵבָרִים וְעֻבָּרִים בִּשְׁלֵמִים,
וְלֹא שְׁלֵמִים בָּהֶן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
מְמִירִים אֵבָרִין בִּשְׁלֵמִים,
וְלֹא שְׁלֵמִים בְּאֵבָרִין.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
וַהֲלֹא בַּמֻּקְדָּשִׁין,
הָאוֹמֵר: רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה, כֻּלָּהּ עוֹלָה;
אַף כְּשֶׁיֹּאמַר: רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ תַּחַת זוֹ,
תְּהֵא כֻּלָּהּ תְּמוּרָה תַּחְתֶּיהָ:
(ד) אֵין הַמְּדֻמָּע מְדַמֵּעַ,
אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן;
וְאֵין הַמְּחֻמָּץ מְחַמֵּץ,
אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן;
וְאֵין הַמַּיִם שְׁאוּבִים פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה,
אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
(ה) אֵין מֵי חַטָּאת נַעֲשִׂין מֵי חַטָּאת,
אֶלָּא עִם מַתַּן אֵפֶר.
אֵין בֵּית הַפְּרַס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרַס,
וְלֹא תְּרוּמָה אַחַר תְּרוּמָה.
וְלֹא תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה,
וְלֹא הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.
אָמְרוּ לוֹ:
הֶקְדֵּשׁ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה,
לֹא הַוָּלָד וְלֹא תְּמוּרָה עוֹשִׂין תְּמוּרָה:
(ו) הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת אֵינָן עוֹשִין תְּמוּרָה,
שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא "בִּבְהֵמָה" (ויקרא כז, י).
הַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִים אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה,
שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "לֹא יָמִיר אֹתוֹ";
יָחִיד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה,
לֹא הַצִּבּוּר וְלֹא הַשֻּׁתָּפִים עוֹשִׂים תְּמוּרָה.
קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת אֵינָן עוֹשִים תְּמוּרָה.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
וַהֲלֹא הַמַּעֲשֵׂר בִּכְלָל הָיָה,
וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו:
מַה מַּעֲשֵׂר קָרְבַּן יָחִיד,
יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר;
מַה מַּעֲשֵׂר קָרְבַּן מִזְבֵּחַ,
יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת:


לדף הראשי • פרק א תמורההפרק הבא»