משנה תמורה א ניקוד
לדף הראשי • פרק א, תמורה • הפרק הבא >>
(א) הַכֹּל מְמִירִים,
- אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים;
- לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר,
- אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר, מוּמָר,
- וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
- אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר, מוּמָר,
- הַכֹּהֲנִים מְמִירִים אֶת שֶׁלָּהֶם,
- וְיִשְׂרָאֵל מְמִירִים אֶת שֶׁלָּהֶם;
- אֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִים,
- לֹא בְּחַטָּאת וְלֹא בְּאָשָׁם
- וְלֹא בִּבְכוֹר.
- אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
- וְכִי מִפְּנֵי מָה אֵין מְמִירִים בִּבְכוֹר?
- אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
- חַטָּאת וְאָשָׁם מַתָּנָה לַכֹּהֵן,
- וְהַבְּכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן;
- מַה חַטָּאת וְאָשָׁם אֵין מְמִירִים בּוֹ,
- אַף הַבְּכוֹר, לֹא יְמִירֶנּוּ בּוֹ.
- אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:
- מַה לִּי אֵינוֹ מֵמִיר בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם,
- שֶׁאֵין זָכִין בָּהֶן בְּחַיֵּיהֶם,
- תֹּאמַר בִּבְכוֹר, שֶׁזָּכִין בּוֹ בְּחַיָּיו?
- אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא,
- וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ויקרא כז, י):
- וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ;
- הֵיכָן קְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו?
- בְּבֵית הַבְּעָלִים;
- אַף תְּמוּרָה בְּבֵית הַבְּעָלִים:
- וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ויקרא כז, י):
- וּמִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר,
- מִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים,
- וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים;
- מִן הַזְּכָרִים עַל הַנְּקֵבוֹת,
- וּמִן הַנְּקֵבוֹת עַל הַזְּכָרִים,
- מִן הַתְּמִימִים עַל בַּעֲלֵי מוּמִין,
- וּמִבַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַתְּמִימִים,
- שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז, י):
- לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע,
- אוֹ רַע בְּטוֹב;
- אֵיזֶהוּ טוֹב בְּרָע?
- בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָם.
- מְמִירִים אֶחָד בִּשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם בְּאֶחָד,
- אֶחָד בְּמֵאָה, וּמֵאָה בְּאֶחָד.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֵין מְמִירִים אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד,
- שֶׁנֶּאֱמַר (שם):
- "וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ";
- מַה הוּא מְיֻחָד,
- אַף תְּמוּרָתוֹ מְיֻחֶדֶת:
- וְלֹא עֻבָּרִים בְּאֵבָרִים,
- וְלֹא אֵבָרִים וְעֻבָּרִים בִּשְׁלֵמִים,
- וְלֹא שְׁלֵמִים בָּהֶן.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- מְמִירִים אֵבָרִין בִּשְׁלֵמִים,
- וְלֹא שְׁלֵמִים בְּאֵבָרִין.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- וַהֲלֹא בַּמֻּקְדָּשִׁין,
- הָאוֹמֵר: רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה, כֻּלָּהּ עוֹלָה;
- אַף כְּשֶׁיֹּאמַר: רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ תַּחַת זוֹ,
- תְּהֵא כֻּלָּהּ תְּמוּרָה תַּחְתֶּיהָ:
- וַהֲלֹא בַּמֻּקְדָּשִׁין,
- אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן;
- וְאֵין הַמְּחֻמָּץ מְחַמֵּץ,
- אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן;
- וְאֵין הַמַּיִם שְׁאוּבִים פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה,
- אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן:
- אֶלָּא עִם מַתַּן אֵפֶר.
- אֵין בֵּית הַפְּרַס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרַס,
- וְלֹא תְּרוּמָה אַחַר תְּרוּמָה.
- וְלֹא תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה,
- וְלֹא הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה.
- אָמְרוּ לוֹ:
- הֶקְדֵּשׁ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה,
- לֹא הַוָּלָד וְלֹא תְּמוּרָה עוֹשִׂין תְּמוּרָה:
- שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא "בִּבְהֵמָה" (ויקרא כז, י).
- הַצִּבּוּר וְהַשֻּׁתָּפִים אֵינָן עוֹשִׂין תְּמוּרָה,
- שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "לֹא יָמִיר אֹתוֹ";
- יָחִיד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה,
- לֹא הַצִּבּוּר וְלֹא הַשֻּׁתָּפִים עוֹשִׂים תְּמוּרָה.
- קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת אֵינָן עוֹשִים תְּמוּרָה.
- אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
- וַהֲלֹא הַמַּעֲשֵׂר בִּכְלָל הָיָה,
- וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו:
- מַה מַּעֲשֵׂר קָרְבַּן יָחִיד,
- יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת צִבּוּר;
- מַה מַּעֲשֵׂר קָרְבַּן מִזְבֵּחַ,
- יָצְאוּ קָרְבְּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת:
משנה תמורה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב