משנה תמורה א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הכל ממירין - אחד אנשים, ואחד הנשים.

לא שאדם רשאי להמיר - אלא,
שאם המיר - מומר, וסופג את הארבעים.
הכהנים - ממירין את שלהם,
וישראל - ממירין את שלהם.
אין הכהנים ממירין - לא בחטאת, ולא באשם, ולא בבכור.
אמר רבי יוחנן בן נורי:
וכי מפני מה אין ממירין בבכור?
אמר לו רבי עקיבה:
חטאת ואשם מתנה לכוהן - והבכור מתנה לכוהן,
מה חטאת ואשם אין ממירין בהן - אף הבכור לא ימירו בו.
אמר לו רבי יוחנן בן נורי:
מה לי אין ממיר בחטאת ובאשם - שאין זכין בהן בחייהם,
תאמר בבכור - שזכין בו בחייו?
אמר לו רבי עקיבה:
והלוא כבר נאמר: "והיה הוא ותמורתו, יהיה קודש" (ויקרא כז י ויקרא כז לג),
איכן קדושה חלה עליו - בבית הבעלים,
אף תמורה - בבית הבעלים.


(ב) ממירין מן הבקר על הצאן - ומן הצאן על הבקר,

מן הכבשים על העיזים - ומן העיזים על הכבשים,
מן הזכרים על הנקבות - ומן הנקבות על הזכרים,
מן התמימים על בעלי מומין - ומן בעלי מומין על התמימים,
שנאמר: "לא יחליפנו, ולא ימיר אותו, טוב ברע" (ויקרא כז י),
איזה הוא טוב ברע? - בעלי מומין שקדם הקדשן את מומן.
ממירין אחד בשנים - ושנים באחד,
אחד במאה - ומאה באחד.
רבי שמעון אומר: אין ממירין - אלא אחד באחד,
שנאמר: "והיה הוא ותמורתו, יהיה קודש" (שם),
מה הוא מיוחד - אף תמורתו מיוחדת.


(ג) אין ממירין איברים בעוברים - ולא עוברין באברין,

ולא עוברין ואיברים בשלמים - ולא שלמים בהן.
רבי יוסי אומר: ממירין איברים בשלמים - ושלמים בהן.
אמר רבי יוסי:
והלוא במוקדשין הוא אומר: "רגלה של זו עולה" - כולה עולה,
אף כשיאמר: "רגלה של זו תחת זו" - תהא כולה תמורה תחתיה.


(ד) אין המדומע מדמע - אלא לפי חשבון,

ואין המחומץ מחמיץ - אלא לפי חשבון.
אין המים השאובין פוסלין את המקוה - אלא לפי חשבון.


(ה) אין מי חטאת נעשין מי חטאת - אלא עם מתן אפר.

אין בית הפרס עושה בית הפרס,
ולא תרומה אחר תרומה,
ולא תמורה עושה תמורה,
ולא הוולד עושה תמורה.
רבי יהודה אומר: הוולד עושה תמורה.
אמרו לו: הקודש עושה תמורה,
ולא הוולד, ולא התמורה עושין תמורה.


(ו) העופות, והמנחות - אין עושין תמורה,

שלא נאמר אלא "בהמה" (ויקרא כז י).
הציבור והשותפין - אינן עושין תמורה,
שנאמר: "לא ימיר אותו" (שם),
היחיד עושה תמורה - לא הציבור, ולא השותפין עושין תמורה.
קרבנות בדק הבית - אין עושין תמורה.
אמר רבי שמעון:
והלוא המעשר בכלל היה, ולמה יצא - להקיש אליו,
מה מעשר קרבן יחיד - יצאו קרבנות ציבור,
מה מעשר קרבן מזבח - יצאו קרבנות בדק הבית.


הדף הראשי של משנה תמורה א