משנה שבת יט ניקוד
משנה שבת פרק תשעה עשר - רבי אליעזר (המביא כלי מילה)
[עריכה]- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- אִם לֹא הֵביא כֶּלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת - מְבִיאוֹ בְּשַׁבָּת מְגֻלֶּה.
- וּבַסַּכָּנָה - מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים.
- וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- כּוֹרְתִים עֵצִים - לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין וְלַעֲשׂוֹת כלי בַּרְזֶל.
- כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת - אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
- וְשֶאֵי אֶפְשָׁר לַעֲשׁוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת - דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
- עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בְּשַׁבָּת:
- מוֹהֲלִין, וּפוֹרְעִין, וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית,
- וְכָמוּן... אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת: לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו - וְנוֹתֵן.
- אִם לֹא טָרַף יַיִן וְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת: יִנָּתֵן זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ.
- וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל כּוֹרֵך עָלֶיהָ סְמַרְטוּט.
- אִם לֹא הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת: כּוֹרֵך עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא. וַאֲפִלּוּ מֵחָצֵר אֲחֶרֶת!
- מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן - בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה וּבֵין לְאַחַר הַמִּילָה,
- וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד, אֲבָל לֹא בַּכֶּלִי.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
- מַרְחִיצִין אֶת הַקָטָן בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת,
- שֶׁנֶּאֱמַר: פרשת וישלח וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים...
- סָפֵק וְאַנְדּרוֹגִינוֹס ביוונית ανδρόγυνος כלומר חולם בסוף המילה - אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו כלומר על כל אחד מהם אֶת הַשַּׁבָּת.
- וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר - בְּאַנְדּרוֹגִינוֹס.
- מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת:
- אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת -
- וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת - בַּשַּׁבָּת, חַיָּב.
- אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת -
- וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַּׁבָּת - בַּשַּׁבָּת,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת,
- וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ - פּוֹטֵר.
- קָטָן נִמֹּל... לִשְׁמוֹנָה ימים, לְתִשְׁעָה, וְלַעֲשָׂרָה, וּלְאַחַד עָשָׂר, וְלִשְׁנֵים עָשָׂר. - לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.
- הָא - כֵּיצַד?
- כְּדַרְכּוֹ - לִשְׁמוֹנָה.
- נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת - נִמֹּל לְתִשְׁעָה.
- בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַּׁבָּת - נִמֹּל לַעֲשָׂרָה.
- יוֹם טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת - נִמֹּל לְאַחַד עָשָׂר.
- שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאש הַשָּׁנָה - נִמֹּל לִשְׁנֵים עָשָׂר.
- קָטָן הַחוֹלֶה - אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא.
- אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְּעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה? בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה.
- ...וְאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה.
- וְאִם הָיָה בַּעַל בָּשָׂר - מְתַקְנוֹ, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן.
- מָל וְלֹא פָּרַע אֶת הַמִּילָה - כְּאִלּוּ לֹא מָל!
משנה שבת, פרק י"ט:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב