משנה שבת יח ניקוד
(א) מְפַנִּין אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קֻפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים,
- וּמִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ,
- אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר.
- מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה,
- וּדְמַאי,
- וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ,
- וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ,
- וְהַתֻּרְמוֹס הַיָּבֵשׁ,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לַעֲנִיִּים.
- אֲבָל לֹא אֶת הַטֶּבֶל,
- וְלֹא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ,
- וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ,
- וְלֹא אֶת הַלּוּף,
- וְלֹא אֶת הַחַרְדָּל.
- רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל עוֹרְבִין:
- אִם הִתְקִינָן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, מְטַלְטְלִין אוֹתָן;
- וְאִם לָאו, אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן.
- כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיֵרְדוּ.
- תַּרְנְגֹלֶת שֶׁבָּרְחָה, דּוֹחִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּכָּנֵס.
- מְדַדִּין עֲגָלִין וּסְיָחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
- אִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵל אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת;
- אֲבָל אִם הָיָה גּוֹרֵר, אָסוּר:
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- אֲבָל מְסַעֲדִין.
- וּמְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּׁה בְּשַׁבָּת,
- וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
- וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת,
- וְקוֹשְׁרִין אֶת הַטַּבּוּר.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף חוֹתְכִין.
- וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בְּשַׁבָּת:
משנה שבת, פרק י"ח:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב