עיקר תוי"ט על שבת יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה שבת, פרק י"ח:
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) ובגמרא כדאמרי אינשי פירוש חשבון קטן תחלה ואם יצטרך יותר יפנה יותר (עיין בהה"מ פכ"ו הט"ז וש"ע סימן של"ג) (ומשום הכי נקט ד' ברישא והדר ה') רש"י. ונ"ל דמספר ד' וה' מסריך סריך אלישנא דתשלומי ד' ה' דפ"ז דב"ק ושם בדוקא:

(ב) (על המשנה) קופות. בירושלמי, כהא דתנינן בשקלים פ"ג קופות של ג' סאים. תוספ':

(ג) (על הברטנורא) בגמרא. וכתב התוספ' דהוי מצי למימר כדלעיל בתרומה כיון דחזי לכהן אלא כיון דאשכח טעמא דאפילו לדידיה מצי חזי אמר:

(ד) (על המשנה) הטבל. דלכהן נמי לא חזי דאסור לכהן לאכול מפירותיו בטבלן כמ"ש הר"מ בפ"א ממעשרות:

(ה) (על הברטנורא) וברפ"ז דברכות כתב דכתיב ונתן הכסף וגו' והכי איתא בסוגיא. ועתוי"ט:

(ו) (על המשנה) עורבין. ות"ק דפליג משום דסבר דלא מטלטלין דבר שהוא מאכל לחיה ולעוף כל היכא דלתנייהו ברשותיה אא"כ דרך בני אדם לגדל אותן. תוי"ט:

(ב)

(ז) (על המשנה) ר"ל משום דסתמייהו להסקה קיימא ובעי בהו הזמנה. הר"נ:

(ח) (על המשנה) מדדין. הוא מלה עברית כמו אדדם עד בית אלהים. הר"מ:

(ט) (על הברטנורא) קשה דלחלק בעופות בין תרנגולת לאווזין ושאר עופות. ולשיטת הר"נ דמחלק בין גדולים לקטנים דקטנים לא שרי אלא בחצר אבל לא ברה"ר וגדולים אפילו ברה"ר שרי ניחא דמתניתין ברה"ר מיירי מכח סיפא דמדדה בנה אוקמינן לה בש"ס ברה"ר ולהכי תני עגלים וסייחים לאשמעינן דדוקא בגדולים שרינן ברה"ר:

(י) (על המשנה) אסור. ולא אמרינן חי נושא את עצמו כדלעיל מ"ה פ"י כיון שהוא קטן כל כך שאינו אלא גורר. הר"נ. והאי אסור נראה לי דאסור וחייב קאמר דהא מחייב בחולה כשנשאו בריש פרקין דלקמן וע"ש דלתוספ' נראה דדוקא בחולה:

(ג)

(יא) (על המשנה) את השבת. בגמרא לאתויי הא דת"ר אם היתה צריכה לנר חברתה מדלקת לה את הנר. ומהכא שמעינן דגמרא סבירא לה דאיכא איסור מן התורה וכמ"ש הרי"ף דלכ"ע מי"ב מיל ולמעלה מדאורייתא דאל"כ עד השתא לא שמעינן אלא לאיסור תחום מדברי סופרים. תוי"ט וע"ע:

(יב) (על המשנה) צרכי מילה בש"ס דף קל"ב נפקא ליה מקרא: