לדלג לתוכן

משנה שבת יח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) מפנין -

אפילו ארבע, חמש קופות -
של תבן,
ושל תבואה,
מפני האורחין,
ומפני ביטול בית המדרש,
אבל -
לא את האוצר.
מפנין -
תרומה טהורה,
ודמאי,
ומעשר ראשון - שניטלה תרומתו,
ומעשר שני, והקדש - שנפדו,
והתורמוס היבש - מפני שהוא מאכל לעיזים.
אבל -
לא את הטבל,
ולא את מעשר ראשון - שלא ניטלה תרומתו,
ולא את מעשר שני, והקדש - שלא נפדו,
ולא את הלוף,
ולא את החרדל.
רבן שמעון בן גמליאל - מתיר בלוף,
מפני שהוא מאכל - לעורבים.


(ב) חבילי קש,

וחבילי עצים,
וחבילי זרדים -
אם התקינן - למאכל בהמה,
מטלטלין אותן.
ואם לאו -
אין מטלטלין אותן.
כופין סל - לפני האפרוחים,
שיעלו, או שירדו.
תרנגולת - שברחה,
דוחין אותה - עד שתיכנס.
ומדדין - עגלים, וסייחים.
והאישה - מדדה את בנה.
אמר רבי יהודה:
אימתי?
בזמן שהוא - נוטל אחת, ומניח אחת,
אבל -
אם היה גורר - אסור.


(ג) אין מילדין את הבהמה - ביום טוב,

אבל - מסעדין.
ומילדין את האישה - בשבת,
וקורין לה חכמה - ממקום למקום,
ומחללין עליה - את השבת,
וקושרין - את הטבור.
רבי יוסי אומר:
אף חותכין.
וכל צורכי מילה - עושין בשבת.


הדף הראשי של משנה שבת יח