משנה שבת יט רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה ובסכנה מכסהו על פי עדים ועוד אמר רבי אליעזר כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל כלל אמר רבי עקיבה כל מלאכה שאפשר לה ליעשות מערב שבת אינה דוחה את השבת מילה שאי אפשר לה ליעשות מערב שבת דוחה את השבת.

(ב) עושין כל צורכי מילה מולין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה אספלונית וכמון אם לא שחק מערב שבת לועס בשיניו ונותן אם לא טרף יין ושמן נותן זה לעצמו וזה לעצמו אין עושין לה חלוק כתחילה אבל כורך עליה סמרטוט ואם לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא אפילו מחצר אחרת.

(ג) מרחיצין את הקטן לפני המילה ולאחר המילה מזלפין עליו ביד אבל לא בכלי רבי אלעזר בן עזריה אומר מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים (בראשית לד כה) ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס.

(ד) מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת שכח ומל את של ערב שבת בשבת חייב אחד למול לאחר שבת ואחד למול בשבת שכח ומל את של אחר שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר.

(ה) קטן נימול לשמונה לתשעה לעשרה לאחד עשר לשנים עשר לא פחות ולא יתר כדרכו לשמונה נולד בין השמשות נימול לתשעה בין השמשות ערב שבת נימול לעשרה יום טוב לאחר שבת נימול לאחד עשר שני ימים טובים של ראש השנה נימול לשנים עשר קטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא.

(ו) אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה אינו אוכל בתרומה אם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל.

הדף הראשי של משנה שבת יט