משנה שבת יט דפוסים
משנה שבת, פרק י"ט:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
רבי אליעזר אומר, אם לא הביא כלי מערב שבת, מביאו בשבת מגולה.
ובסכנה, מכסהו על פי עדים.
ועוד אמר רבי אליעזר, כורתים עצים לעשות פחמין ולעשות (כלי) ברזל.
כלל אמר רבי עקיבא, כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת, ושאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.
עושין כל צרכי מילה בשבת, מוהלין, ופורעין, ומוצצין, ונותנין עליה אספלנית וכמון.
אם לא שחק מערב שבת, לועס בשיניו ונותן.
אם לא טרף יין ושמן מערב שבת, ינתן זה בעצמו וזה בעצמו.
ואין עושין לה חלוק לכתחילה, אבל כורך עליה סמרטוט.
אם לא התקין מערב שבת, כורך על אצבעו ומביא, ואפילו מחצר אחרת.
מרחיצין את הקטן, בין לפני המילה ובין לאחר המילה, ומזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי.
רבי אלעזר בן עזריה אומר, מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, שנאמר (בראשית לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים.
ספק ואנדרוגינוס אין מחללין עליו את השבת, ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס.
מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת, חייב.
אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.
קטן נימול לשמונה, לתשעה, ולעשרה, ולאחד עשר, ולשנים עשר, לא פחות ולא יותר.
הא כיצד?
כדרכו, לשמונה.
נולד לבין השמשות, נימול לתשעה.
בין השמשות של ערב שבת, נימול לעשרה.
יום טוב לאחר שבת, נימול לאחד עשר.
שני ימים טובים של ראש השנה, נימול לשנים עשר.
קטן החולה, אין מוהלין אותו עד שיבריא.
אלו הן ציצין המעכבין את המילה, בשר החופה את רוב העטרה.
ואינו אוכל בתרומה.
ואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין.
מל ולא פרע את המילה, כאלו לא מל.
משנה שבת, פרק י"ט:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב