עיקר תוי"ט על שבת יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה שבת יט: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) וקאי אמתניתין דלעיל דסליק מניה וכל צרכי מילה עושין בשבת:

(ב) (על המשנה) מביא בשבת. וא"ת ויביאו התינוק אצל הכלי דליכא איסור דהחי נושא את עצמו. וי"ל דלאחר המילה היה צריך להחזירו לאמו ואז הוא חולה והוה כפות דאינו נושא עצמו וגם אמו מסוכנת ולא תוכל לבא אצלו ועוד יש לומר כיון דבקל יביא הכלי משיביא התינוק שרי ר"א למהר המצוה. תוספ':

(ג) (על המשנה) עדים. בגמרא איבעי אי עדים שנים או איהו וחד שראוי להעיד במקום אחר ואין להקשות דא"כ ליתני על פי אחד. דאיצטריך ליה שהוא וחד יהיו עדים כשרים יחד במקום אחר:

(ב)

(ד) (על המשנה) עושין כל צרכי. לאתויי הא דת"ר המל כל זמן שהוא עוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין כו'. גמרא. ואע"ג דבס"פ דלעיל קתני לה, הכא עיקר והתם אגב. תוספ':

(ג)

(ה) (על המשנה) ומזלפין. הזילוף הוא זריקת המים או כל משקה. הר"מ. והוא לשון יזוקו מטר מתורגם יזלפון מטרא:

(ד)

(ו) (על המשנה) חייב. ואינו מקלקל שיהיה פטור וכן אמרו לגבי מילה מתקן הוא. הר"מ:

(ה)

(ז) (על המשנה) י"ט כו'. ומילה שלא בזמנה אינו דוחה י"ט כי המילה מ"ע וי"ט עשה ול"ת כי השם הוא צוה לשבות בו והוא אומרו שבתון ומנע בו מן המלאכה והעיקר אצלינו לא אתי עשה ודחי ל"ת ועשה. הר"מ:

(ח) (על ה) ר"ה. וביורה דעה סימן רמ"ו פוסק כהרא"ש דאפילו י"ט שני של גליות אינו דוחה (והאי תנא בא"י קאי) וע"ש בש"ך ת"ח:

(ו)

(ט) (על הברטנורא) דכתיב ביה וכל ערל לא יאכל בו:

(י) (על המשנה) מל ולא פרע. תימא אמאי איצטריך למתני האי, דכיון דכבר תני דבשר החופה כו' מעכב וכי לא פרע עדיין רוב העטרה מכוסה. תוספת. ולמ"ד שלא ניתנה פריעה לאברהם אבינו. טובא קמ"ל דלא תימא כיון דאברהם אבינו נצטווה במילה לבדה אף שאנחנו בהלכה למשה מסיני נצטווינו אף בפריעה מ"מ כי מל ולא פרע לא הוי כאלו לא מל לגמרי קמ"ל דכך נתחדשה ההלכה דאם לא פרע כאלו לא מל לגמרי. תוי"ט. והת"ח מישב דקמ"ל דאף דהקרום הרך מכסה עליה. דבתורה לא נאמר רק ימול בשר ערלתו ומהלמ"מ נאמר לנו הפריעה: