לדלג לתוכן

משנה שבועות א דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| משנה שבועות א דפוסים | >>

שבועות שתים שהן ארבע, ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע, יציאות השבת שתים שהן ארבע, מראות נגעים שנים שהם ארבעה.

כל שיש בה ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתיים, הרי זה בעולה ויורד.

יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף, שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים תולה, עד שיודע לו ויביא בעולה ויורד.

אין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף, שעיר הנעשה בחוץ ויום הכפורים מכפר, שנאמר (במדבר כט, יא) מלבד חטאת הכפורים, על מה שזה מכפר זה מכפר, מה הפנימי אין מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה, אף חיצון אין מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה.

ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים מכפרים, דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר, שעירי הרגלים מכפרין אבל לא שעירי ראשי חדשים.

ועל מה שעירי ראשי חדשים מכפרין, על הטהור שאכל את הטמא.

רבי מאיר אומר, כל השעירים כפרתן שוה על טומאת מקדש וקדשיו.

היה רבי שמעון אומר, שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל את הטמא, ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, ושל יום הכפורים מכפר על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף.

אמרו לו, מהו שיקרבו זה בזה.

אמר להם, יקרבו.

אמרו לו, הואיל ואין כפרתן שוה, היאך קרבין זה בזה.

אמר להן, כולן באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו.

רבי שמעון בן יהודה אומר משמו, שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל את הטמא.

מוסיף עליהם של רגלים, שמכפרין על הטהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף.

מוסיף עליהם של יום הכפורים, שהן מכפרין על הטהור שאכל את הטמא, ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, ועל שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף.

אמרו לו, מהו שיקרבו זה בזה.

אמר להם, הן.

אמרו לו, אם כן יהיו של יום הכפורים קרבין בראשי חדשים, אבל היאך של ראשי חדשים קרבין ביום הכפורים לכפר כפרה שאינה שלה.

אמר להן, כולן באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו.

ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו, שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים מכפרין.

ועל שאר עבירות שבתורה, הקלות והחמורות, הזדונות והשגגות, הודע ולא הודע, עשה ולא תעשה, כריתות ומיתות בית דין, שעיר המשתלח מכפר.

אחד ישראלים, ואחד כהנים, ואחד כהן משוח.

מה בין ישראלים לכהנים ולכהן משוח, אלא שדם הפר מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו.

רבי שמעון אומר, כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל, כך דם הפר מכפר על הכהנים.

כשם שוידויו של שעיר המשתלח מכפר על ישראל, כך וידויו של פר מכפר על הכהנים.

| משנה שבועות א דפוסים | >>