משנה שבועות א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שבועות - שתים, שהן ארבע.

ידיעות הטומאה - שתים, שהן ארבע.
יציאות השבת - שתים, שהן ארבע.
מראות נגעים - שנים, שהן ארבעה.


(ב) כל שיש בה ידיעה בתחילה, וידיעה בסוף, והעלם בינתים - הרי זה בעולה ויורד.

אם יש בה ידיעה בתחילה, ואין בה ידיעה בסוף -
השעיר הנעשה בפנים, ויום הכיפורים תולה,
עד שתיודע לו - ויביא בעולה ויורד.


(ג) אין בה ידיעה בתחילה, אבל יש בה ידיעה בסוף -

השעיר הנעשה בחוץ, ויום הכיפורים מכפר,
שנאמר: "מלבד חטאת הכיפורים" (במדבר כט יא),
על שזה מכפר - זה מכפר,
מה הפנימי אינו מכפר - אלא על דבר שיש בו ידיעה,
אף החיצון אינו מכפר - אלא על דבר שיש בו ידיעה.


(ד) על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף -

שעירי רגלים, ושעירי ראשי חודשים מכפרין - דברי רבי יהודה.
רבי שמעון אומר: שעירי רגלים מכפרין,
אבל לא שעירי ראשי חודשים.
ועל מה שעירי ראשי חודשים מכפרין? - על טהור שאכל טמא.
רבי מאיר אומר:
כל השעירים כפרתן שוה, על טומאת מקדש וקודשיו.
שהיה רבי שמעון אומר:
שעירי ראשי חודשים מכפרין - על טהור שאכל טמא,
ושל רגלים מכפרין - על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף,
ושל יום הכיפורים מכפרין - על שאין בה ידיעה בתחילה, אבל יש בה ידיעה בסוף.
אמרו לו: מה הן שיקרבו זה בזה?
אמר להן: יקרבו.
אמרו לו: הואיל ואין כפרתן שוה - היאך הן קרבין?
אמר להן: כולם באים לכפר - על טומאת מקדש וקודשיו.


(ה) רבי שמעון בן יהודה אומר, משמו:

שעירי ראשי חודשים מכפרין - על הטהור שאכל טמא.
מוסיף עליהם של רגלים, שהן מכפרין -
על הטהור שאכל טמא,
ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף.
מוסיף עליהן של יום הכיפורים, שהוא מכפר -
על טהור שאכל טמא,
ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף,
ועל שאין בה ידיעה בתחילה, אבל יש בה ידיעה בסוף.
אמרו לו: אומר היה שיקרבו זה בזה?
אמר להן: הין.
אמרו לו: אם כן, יהיו של יום הכיפורים קרבין בראשי חודשים,
אבל היאך של ראשי חודשים קרבין ביום הכיפורים - לכפר כפרה שאינה שלהם?
אמר להם: כולם באים לכפר - על טומאת מקדש וקודשיו.


(ו) ועל זדון טומאת מקדש וקודשיו -

שעיר הנעשה בפנים, ויום הכיפורים מכפר.
ועל שאר עבירות שבתורה -
הקלות והחמורות,
הזדונות והשגגות,
הודע ולא הודע,
עשה ולא תעשה,
כריתות ומיתות בית דין -
שעיר המשתלח מכפר.


(ז) אחד ישראל, ואחד כהנים, ואחד כוהן משיח.

ומה בין ישראל, לכהנים, לבין כוהן משיח?
אלא שדם הפר מכפר על הכהנים - על טומאת מקדש וקודשיו.
רבי שמעון אומר:
כשם שדם השעיר הנעשה בפנים - מכפר על כל ישראל,
כך דם הפר - מכפר על הכהנים,
כשם שוידויו של שעיר המשתלח - מכפר על ישראל,
כך וידויו של פר - מכפר על הכהנים.


הדף הראשי של משנה שבועות א