עיקר תוי"ט על שבועות א
משנה שבועות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) כר"ע מ"ה פ"ג. גמרא:
(ב) (על הברטנורא) שאין הכתוב מדבר אלא בטומאת מקדש וקדשיו, כדמוכח לה בגמרא:
(ג) (על הברטנורא) ודקרי להו ידיעות, פירש הר"ב ברפ"ב:
(ד) (על הברטנורא) כר"י דסוף פ"ב. גמרא:
(ה) (על הברטנורא) עיין מ"ש ברפ"ק דשבת. והא דסתם תנא ב' שהן ד' בפנים כו' וב' בו' בחוץ ואלו הכא לא תני אלא ב' שהן ד', מתרצים בגמרא, התם דעיקר שבת תנא חיובי ופטורי, הכא חיובי תנא ופטורי לא תני. ועתוי"ט:
(ו) (על המשנה) בתחלה כו'. בגמרא ילפינן להו ומסיק דידיעת בית רבו (שלמד בבית רבו שהנוגע בטומאה טמא) שמה ידיעה. פרט לנשבה בין הנכרים:
(ז) (על המשנה) בפנים. שהרי הוא אומר בשעיר זה וכיפר על הקודש, מטומאה שבמקדש. יכול על כל טומאה שבקודש יהא שעיר זה מכפר, ת"ל ומפשעיהם לכל חטאתם, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים שאינן בני קרבן, אף חטאים שאינן בני קרבן. ומנין ליש בה ידיעה בתחלה, פירש הר"ב משנה דלקמן:
(ח) (על הברטנורא) ג' שעירים נעשין לצבור ביוה"כ, אחד מתן דמו לפנים, וחברו משתלח לעזאזל, ואחד קרב במזבח החיצון במוספין. והוא כתוב בפרשת פנחס עם שאר כל מוספי המועדות. רש"י:
(ט) (על המשנה) ויוה"כ. הוא עצמו מועיל עם הקרבנות. שנאמר כי יום כפורים הוא. רש"י:
(י) (על הברטנורא) שאע"פ שאינו יודע שחטא, יש לו לדאוג. שכל השוגגים צריכין כפרה לכשידעו, אלמא קודם ידיעה ענושים הן. רש"י:
(יא) (על הברטנורא) וחדא מתרתי נקט. וה"ה שנכנס למקדש:
(יב) (על הברטנורא) למסקנא דגמרא שכתבתי בריש מתניתין דלעיל, לא משכחת אלא בתנוק שנשבה בין הנכרים:.! (יג)וא"ת כיון שהוקשו זל"ז יכפר כל אחד אדידיה ואדחבריה. ונפקא מינה לטומאה שאירע בין זה לזה, וא"נ אי לא עבד חיצון. משני בגמרא אמר קרא אחת, כפרה אחת מכפר, ואינו מכפר ב' כפרות. אמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה:
(יד) (על הברטנורא) גמרא, ונכפר נמי אפילו בשאר עבירות (כל חטא שלא נודע). תנא דר"י הואיל וזה בא בזמן קבוע, (שעיר יום הכיפורים דחיצון) וזה בא בזמן קבוע, מה זה אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו אף כו'. ועתוי"ט:.! (טו)בגמרא עצרת [ויוה"כ] דלא כתיב בהו ושעיר, מנלן. אלא א"ר יונה אמר קרא אלה תעשו לה' במועדיכם, הוקשו כל המועדות כולן זה לזה. והא ר"ח לאו מועד הוא, איברא כו' ר"ח נמי איקרי מועד, דכתיב קרא עלי מועד כו'. ועתוי"ט:
(טז) (על המשנה) הרגלים. דאית ליה נמי הקישה דבמועדיכם דהוקשו כולן לדראש חודש מה דראש חודש במלתא דקדש מכפרי, אף דרגלים כו'. וכי תימא נכפרו אדראש חודש, ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה וגו', אותה נושא עון, ואין אחר נושא עון כו'. ועתוי"ט:
(יז) (על המשנה) על הטהור כו'. דאמר קרא ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה, והאי קרא בשעיר דר"ח כתיב ויליף עון עון מציץ, מה להלן טומאת בשר שאין הציץ מרצה על טומאת הגוף אלא על טומאת חלב דם ובשר שקרב בטומאה, אף כאן טומאת בשר כו'. ועתוי"ט:
(יח) (על המשנה) שוה. דיליף הקישא. דמועדיכם אף לחיצון דיום הכיפורים. דעדיפא ליה הך הקישא מהקישא דלפנימי. תוספ':.! (יט)שהוא אינו מכפר כפרתן, כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות. והן אינן מכפרין כפרתו, אחת בשנה, כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה. גמרא:.! (כ)משום דלר"ש אלימא קושיא דחלוקים הם שעירי ר"ח גם משעירי הרגלים להכי פריך ליה. והוא הדין נמי דהוה מצי למיפרך לת"ק משעירי יוהכ"פ עם שאר השעירים. ומסתבר נמי דמה שכתב הר"ב וכן רש"י, ר"מ הוא דקא"ל, לאו דוקא כו', אלא חכמים השיבו לו לר"ש אליבא דר"מ:
(כא) (על המשנה) מוסיף כו'. דלא דריש אותה נושא עון ואין אחר כו'. וסבירא ליה נמי דאתקוש רגלים לשעיר החיצון כו'. תוספ':
(כב) (על המשנה) מוסיף כו'. ודרגלים לא מכפרי אדיוה"כ, דס"ל דרשא דאחת בשנה. ודיוה"כ מוסיף, דאמר קרא וכיפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה, קרנותיו דמזבח הפנימי הוא דאינו מכפר ב' כפרות, הא דחיצון אפילו ב' כפרות. גמרא:
(כג) (על המשנה) ועל זדון כו'. ואע"ג דאמרינן אחת כפרה אחת כו'. כבר כתבו התוספ' דאין זה ב' כפרות אלא " מה שקרבן אחר מכפר. א"נ, כפרה אחת לשוגג ואחת למזיד:
(כד) (על הברטנורא) וכה"א מלך מואב פשע בי. ואומר אז תפשע לבנה בעת ההיא. גמרא:.! (כה)דליכא לפרושי דנודע לו שגגתו ששגג ודאי, דאם כן הו"ל חייבי חטאת ואשמות ודאין, ותנן במסכת כריתות, חייבי חטאת ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכיפורים חייבין להביא לאחר יום הכיפורים אבל חייבי אשם תלוי פטורין. רש"י:
(כו) (על המשנה) עשה. בגמרא, היכי דמי אי דלא עביד תשובה זבח רשעים תועבה, אי דעביד תשובה כל יומא נמי כו'. ומסיק בדלא עביד תשובה, ורבי היא דס"ל על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא כו' יום הכיפורים מכפר, חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר. שאם עשה תשובה יום הכיפורים מכפר, ואם לאו אין יוהכ"פ מכפר. וזבח רשעים תועבה, בשאר יומי. רש"י:
(כז) (על המשנה) א' כו'. בגמרא יליף ליה:
(כח) (על המשנה) הכהנים. דהא כתיב בתר מעשה פר ושעיר וכפר על הקדש וגו'. והתוספ' כתבו דבשעיר הפנימי כתיב אשר לעם, ולא לכהנים, וחיצון אתקיש לפנימי. עתוי"ט: