משנה שבועות ב דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה שבועות ב דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע.

נטמא וידע ונעלמה ממנו הטומאה וזכור את הקדש, נעלם ממנו הקדש וזכור את הטומאה, נעלמו ממנו זה וזה, ואכל את הקדש ולא ידע ומשאכל ידע, הרי זה בעולה ויורד.

נטמא וידע ונעלמה ממנו טומאה וזכור את המקדש, נעלם ממנו מקדש וזכור את הטומאה, נעלמו ממנו זה וזה ונכנס למקדש ולא ידע ומשיצא ידע, הרי זה בעולה ויורד.

משנה ב[עריכה]

אחד הנכנס לעזרה ואחד הנכנס לתוספת העזרה, שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד ובשתי תודות ובשיר.

ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהם, וכל ישראל אחריהם.

הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת.

וכל שלא נעשה בכל אלו, הנכנס לשם אין חייבין עליה.

משנה ג[עריכה]

נטמא בעזרה ונעלמה ממנו טומאה וזכור את המקדש, נעלם ממנו מקדש וזכור לטומאה, נעלם ממנו זה וזה, והשתחוה או ששהה בכדי השתחואה, בא לו בארוכה, חייב.

בקצרה, פטור.

זו היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה.

משנה ד[עריכה]

ואיזו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה, היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד, חייב, מפני שיציאתו הנאה לו כביאתו.

משנה ה[עריכה]

רבי אליעזר אומר, (ויקרא ה, ב) השרץ ונעלם ממנו, על העלם שרץ חייב, ואינו חייב על העלם מקדש.

רבי עקיבא אומר, ונעלם ממנו והוא טמא, על העלם טומאה חייב, ואינו חייב על העלם מקדש.

רבי ישמעאל אומר, ונעלם ונעלם שתי פעמים, לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש.

<< | משנה שבועות ב דפוסים | >>