משנה שבועות ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ידיעות הטומאה - שתים, שהן ארבע.

נטמא וידע,

נעלמה ממנו טומאה וזכור לקודש,

נעלם ממנו קודש וזכור לטומאה,

נעלמו ממנו זה וזה,

אכל את הקודש ולא ידע, משאכל ידע -

הרי זה בעולה ויורד.

נטמא וידע,

נעלמה ממנו טומאה וזכור למקדש,

נעלם ממנו מקדש וזכור לטומאה,

נעלמו ממנו זה וזה,

נכנס למקדש ולא ידע, משיצא ידע,

הרי זה בעולה ויורד.

(ב) אחד הנכנס לעזרה - ואחד הנכנס לתוספת העזרה.

שאין מוסיפין על העיר, ועל העזרות, אלא -

במלך, ונביא, ובאורים ותומים,

ובסנהדרין של שבעים ואחד,

ובשתי תודות, ובשיר,

ובית דין מהלכין, ושתי תודות אחריהן -

הפנימית נאכלת, והחיצונה נשרפת.

כל שלא נעשה בכל אלו -

הנכנס לשם - אין חייבין עליו.

(ג) נטמא בעזרה -

ונעלמה ממנו טומאה וזכור למקדש,

נעלם ממנו מקדש וזכור לטומאה,

נעלמו ממנו זה וזה,

השתחווה, או ששהה כדי השתחוויה -

ובא לו בארוכה - חייב,

בקצרה - פטור.

זו היא מצות עשה שבמקדש - שאין חייבין עליה.

(ד) איזו היא מצות עשה שבנידה, שחייבין עליה?

היה משמש עם הטהורה,

ואמרה לו: נטמאתי,

פירש מיד - חייב,

שיציאתו - הניה לו כביאתו.

(ה) רבי אליעזר אומר:

השרץ, "ונעלם ממנו" (ראה ויקרא ה ב) -

על העלם השרץ - הוא חייב,

ואינו חייב - על העלם המקדש.

רבי עקיבה אומר:

"ונעלם ממנו, והוא טמא" (שם) -

על הטומאה - הוא חייב,

ואינו חייב - על העלם המקדש.

רבי ישמעאל אומר:

"ונעלם ממנו", "ונעלם ממנו" (ויקרא ה ב-ד) -

שתי פעמים - לחייב על העלם הטומאה, ועל העלם המקדש.

הדף הראשי של משנה שבועות ב

משנה שבועות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב