משנה קינים א ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קינים · פרק א · משנה ב | >>
חטאת שנתערבה בעולה, ועולה בחטאת, אפילו אחד בריבוא, ימותו כולםו.
חטאת שנתערבה בחובה, אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה.
וכן עולה שנתערבה בחובה, אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה.
בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת, בין שהנדבה מרובה והחובה מועטת, בין ששתיהן שוות.
חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּעוֹלָה, וְעוֹלָה בְּחַטָּאת,
- אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא,
- יָמוּתוּ כֻּלָּם.
- אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא,
- חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה,
- אֵין כָּשֵׁר
- אֶלָּא כְּמִנִיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה;
- וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה,
- אֵין כָּשֵׁר
- אֶלָּא כְּמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה;
- אֵין כָּשֵׁר
- בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מֻעֶטֶת,
- בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מֻעֶטֶת,
- בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת:
חטאת שנתערבה בעולה, ועולה בחטאת -
- אפילו אחת בריבוא - ימותו כולם.
- חטאת שנתערבה בחובה -
- אין כשר - אלא מנין חטאות שבחובה.
- וכן עולה שנתערבה בחובה -
- אין כשר - אלא מנין עולות שבחובה.
- בין שהחובה מרובה ונדבה מועטת,
- ובין שהנדבה מרובה וחובה מועטת,
- בין ששתיהן שוות.
כבר זכרנו לך במקומו מסדר זה, שמקצת החטאת אם נתערבה עם שאר הקרבנות, שמניחין הכל עד שימותו. וכבר אמרנו שהחובה חציה חטאות וחציה עולות, והנדבה כולה עולות. ולפיכך אם נתערבה חטאת העוף בכלל עופות שכולם חובה, שמחצית האחת חטאות ומחצית האחרת עולות כמו שהקדמנו, הרי הכל אם היו מאה דרך משל, חמישים מהם כשרים דהוא מניין החטאות שבה, והאחד וחמשים הנשארים פסולים, לפי שאנו אומרים אותו העוף שהוא חטאת נתערב עם החמישים עולות. וכן אם היה המתערב יותר, כגון שיתערבו מאה עופות שכולם חטאות עם עשרה עופות חובה, הרי הכשר מהמאה ועשרה חמשה עופות בלבד והן מניין החטאות שבחובה, והמאה והחמשה הנשארים פסולין לפי שהם עולה שנתערבה בחטאת.
וההיקש הזה בעצמו הוא בעולת חובה גם כן אם נתערבה בקיני חובה, או אם נתערבו קיני נדבה שהם כולם עולות כמו שהקדמנו. ועל העניין הזה אומר וכן עולה שנתערבה בחובה, רוצה לומר קיני נדבה שהם כולם עולות, ולפיכך הוסיף על העניין הזה בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת, בין שהנדבה מרובה וחובה מועטת, כפי המשל שהמשלנו בחטאת שנתערבו בחובה.
כל זה אם עשה חציין למעלה וחצין למטה. אבל אם היתה חובה שנים בחטאת הרי זה עושה קצת המניין למעלן וקצתו למטן, ויהיה חצי החובה כשר כמו שהקדמנו ונתבאר בסוף מסכת זו:
חטאת שנתערבה. פי’ דא"א להקריבן שמא יעשו חטאות למעלה ועולה למטה ובזבחים שנתערבו אמרינן התם (בריש פרק כל הזבחים שנתערבו) דירעו עד שיסתאבו ויבא מדמי היפה שבהן ממין זה ומדמי יפה שבהן ממין זה ויפסיד המותר מביתו אבל עופות אין להם פדיון כאדיתא בפ’ כל המנחות ודריש לה בספרי מדכתיב ואם בבהמה הטמאה יפדה בערכך בבהמה הכתוב מדבר:
חטאת שנתערבה. פירוש שנתערבה. פי’ שנתערבה בקן חובה סתומה אין יכול להקריב מאותן ג’ אלא חטאת אחת אם היא המעורבת הרי מוטב ואם היא מקן חובה הרי הכהן קובעה לחטאת. אבל עולה אינו יכול להקריב מפני תערובת החטאת ושתי חטאות אינו יכול להקריב דשמא החטאת שהקריב [תחלה] היתה מקן חובה ובהקרבתה לחטאת נקבעה בת זוגה לעולה והרי יש כאן תערובת חטאת לעולה וימותו. ויביא קן אחר אחד לחטאת וא’ לעולה ואם החטאת המעורבת היתה של אשה אחרת יביאו שתיהן חטאות ומתנה אם הראשונה היתה שלי הרי זו שלך וחלקי בה נתון לך ואם היתה שלך הרי זו שלי וחלקך נתון לי:
וכן עולה שנתערבה בקן חובה. סתומה לא יביא משלשתם אלא עולה א’ דהיינו כמנין עולות שבחובה. ובעלת הקן תביא חטאת אחרת. ובין שתיהן יביאו עולה בתנאי. או כל א’ תביא עולה בתנאי שאם קירב כבר עולתה שתהא זו נדבה:
ודין זה שאמרנו שאין כשר אלא כמנין עולות שבחובה הוא נוהג בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת. לעולה קורא נדבה לפי שהחטאת אינה (כמו נדבות) [באה נדבה] ורוב עולות נדבה הן דמתנדבין מרובין ממביאי חובה הילכך קרי לעולה נדבה. וה"ה דהוה מצי למימר בין שהחובה מרובה והחטאת מועטת. אלא נקיט עולה דסליק מינה. וחובה מרובה ונדבה מועטת כגון שנתערבה עולה בד קני חובה מקריב מהן ד’ עולות ולא יותר דשמא כל הד’ היו מקני חובה (והא קבעו) [והוקבעו] כל האחרות לחטאות והרי עולה מעורבת בהן וימותו חמשתן. ויביאו עוד ד’ חטאות ועולה אם היה של נשים הרבה ויתנו ביניהן:
בין שהנדבה מרובה. שנתערבו ג’ עולות בקן חובה יקריב עולה א’:
בין שתיהן שוות. שתי עולות בקן חובה (וי"מ בין שהחובה מרובה ונדבה מועטת כלומר הדין שאמרנו בתערובות הללו שאנו הולכים אחר מנין חטאות חובה או אחר מנין עולות חובה ה"ה בחובה מרובה ונדבה מוטעת כגון שנתערבו קן נדבה ששתיהן עולות בד’ קני חובה סתומין יביא עולות כמנין עולות שבחובה שהן ד’ דחמשה לא מצי לאקרובי דלמא כולהו בקני חובה נינהו והוקבעו שכנגדן לחטאת ועולת נדבה מעורבת בהן:
בין שהנדבה מרובה. כגון קן חובה בד’ קנין נדבה אין כשר להקריב אלא עולה אחת וכן שתיהן שוות הנדבה והחובה):
אפילו אחד ברבוא ימותו כולן - ולא בטלי ברובא, דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי:
חטאת שנתערבה בחובה - בן יונה או תור של חטאת שנתערבה בשני קינין של חובה, דהיינו קינין סתמא של יולדת או של זבה, שכל קן מהן הוא אחד עולה ואחד חטאת, ונמצא עתה חמש פרידות מעורבות יחד:
אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה - ואינו יכול להביא מאלו החמש פרידות רק שתי חטאות בלבד, שזהו מנין הכשר בשני קינין של חובה. דאי עביד שלש חטאות, שמא מן השני קינין עביד להו ולא מן המעורבת בהן, ומשני קינין אין יכולים לעשות רק שתי חטאות. ולא מצי עביד אפילו עולה אחת, דשמא יקח החטאת המעורבת:
וכן עולה - בן יונה או תור שהופרש לשם עולה:
שנתערבה בחובה - בשני קינין סתמא:
אין כשר אלא מנין עולות שבחובה - כדפרישנא לעיל גבי חטאת:
בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת - כגון שקן אחד מפורש שהן עולות, נתערב עם כמה קינין סתמא של יולדת או של זבה שכל קן מהן אחד חטאת ואחד עולה:
בין וכו' - כגון קן אחד סתומה, שנתערב בכמה קינין של עולות. וקרינן לעולות מפורשות נדבה, משום דנדרים ונדבות כולן עולות כדתנן בריש פרקין ז:
ימותו כולם. דבכל אחד איכא לספוקי שמא עולה ופסולה למטה או שמא חטאת ופסולה למעלה. רש"י. ומ"ש ולא בטלי ברובא כו' עיין בריש פ"ח דזבחים:
חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה. ועיין בפ"ג מ"ה:
בין שהחובה מרובה והנדבה ממועטת כו'. כתב הר"ב וקרינן לעולות מפורשות נדבה וכו' ונדבה דנקט ולא נקט חטאת מועטת בחובה עולה מועטת בחובה. משום דקתני בסיפא אבל [חובה] שנתערבה זו בזו להכי נקט ברישא נדבה המפרש:
(ו) (על המשנה) ימותו כו'. דבכל אחד איכא לספוקי שמא עולה ופסולה למטה, או שמא חטאת ופסולה למעלה. רש"י:
(ז) (על הברטנורא) ונדבה דנקט, ולא נקט חטאת מועטת בחובה עולה מועטת בחובה, משום דקתני בסיפא אבל חובה שנתערבה זו בזו, להכי נקט נדבה. מפרש:
חטאת שנתערבה בעולה וכו': זבחים פ' התערובות דף ע"ג וביד כוליה פרקין בהלכות פסולי המוקדשין פ"ח ועיין בספר החכם השלם הר"ר מנחם עזריה נ"ע בסי' כ"ג. בפי' רעז"ל בן יונה או תור של חטאת שנתערב בשני קנין של חובה וכו' לשון החכם הרב סולימאן אוחנא ז"ל צריך לידע כלל אחד שעליו סובב כל זה והוא שהקנים של אשה אחת שהביאה ללידתה ולזיבתה אם לא פירשה זו ללידתה וזו לזיבתי יש ביד הכהן להקריב כמו שירצה מחצה עולות ומחצה חטאות וכן שתי נשים שלקחו קניהן בעירוב או שנתנו דמי קניהן לכהן הרי הם כמו של אשה אחת והכהן יקריב איזו שירצה לעולה ואיזו שירצה לחטאת אמנם אם פירשו זו ללידתי וזו לזיבתי או זו ללידתי זו וזו ללידתי זו או [זו לזיבתי זו וזו] לזיבת יזו הרי הם כאלו הם של שתי נשים ואינו יכול לעשות כל הקן חטאות או כולות אלא כל קן א' לעולה ואחד לחטאת ע"כ:
יכין
ועולה בחטאת: בעופות מיירי בכולה מכילתן:
ימותו כולם: דאז בכל חד איכא ספיקא, שמא חטאת עוף או עולת עוף הוא, ואיך יזרק דמן, והרי בשינה בזה או בזה פסול [כמ"א]. מיהו גם ברובא לא בטל, דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי מדרבנן:
חטאת שנתערבה בחובה: ר"ל עוף א' חטאת שנתערב בקן חובה שלא נתפרש בהן עדיין איזה עולה ואיזה חטאת:
אין כשר אלא במנין חטאות שבחובה: דמאותן הג' פרידות יקריב רק א' חטאת, דכשר ממה נפשך. דאם יקריב ב' חטאות, שמא הן הקן של חובה, שדינן שיהיה א' מהן עולה. וכמו כן אי אפשר שיקריב א' מהתערובות עולה, דשמא הוא החטאת שנתערב:
וכן עולה שנתערבה בחובה: עוף א' עולה שנתערב בקן סתום שלא נתפרש בהן איזה עולה ואיזה חטאת:
אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה: דיקריב רק א' מהן לעולה, ולא ב' לעולה. וחטאת כלל כלל לא, וכלעיל:
בין שהחובה מרובה והנדבה ממועטת: ה"ק בין שכשהחובה שהן הסתומין היו מרובין, והנדבה שהן העולות המפורשות, שנתערבו בהחובות, היו מועטין. כגון שהיה כאן ב' או ג' קנין של חובה סתומין, שדינן שיהיה חציין עולות וחציין חטאות, ונתערב בהן עולה א' או ב' מפורשות:
והחובה ממועטת: ר"ל שכשהחובה שהן הסתומין היו מועטין, והנדבה שהן העולות המפורשות היו מרובין. כגון קן א' סתום שדינן שיהיו אחד לעולה ואחד לחטאת, נתערבו בד' עולות מפורשות. וה"ה בהיו המפורשות חטאות רק להכי נקט תנא שהנדבה מרובה או מועטת, דהיינו עולות, מדאיירי בסיפא בעולה שנתערבה בחובה:
בין ששתיהן שוות: ב' עולות או ב' חטאות שהיו מפורשות, שנתערבו בקן א' סתום. בכולן אם המפורשות היו עולות, מקריב מהתערובות רק כמניין העולות שבקן הסתום, ואם המפורשות היו חטאות, מקריב רק כמנין החטאות שבקן הסתום מטעם שבסי' ט"ז:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת