משנה קנים א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק א · משנה א | >>

לחצו כאן למהדורת וויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

חטאת העוף נעשית למטה, וחטאת בהמה למעלה.

עולת העוף נעשית למעלה, ועולת הבהמה למטה.

אם שינה בזה ובזה, פסול.

סדר קנים ג ד כך הוא:

החובה, אחד חטאת ואחד עולה.

בנדרים ונדבות, כולן עולות.

איזהו נדר, האומר הרי עלי עולה.

ואיזהו נדבה, האומר הרי זו עולה.

מה בין נדרים לנדבות, אלא שהנדרים, מתו או נגנבו, חייבים באחריותם.

ונדבות, מתו או נגנבו, אין חייבים באחריותן.

נוסח הרמב"ם

חטאת העוף נעשית למטן וחטאת בהמה למעלן עולת העוף נעשית למעלן ועולת הבהמה למטן אם שינה בזה ובזה פסל.

סדר קנים כך הוא החובה אחד חטאת ואחד עולה בנדרים ובנדבות כלם עולות איזה הוא נדר האומר הרי עליי עולה ואיזה הוא נדבה האומר הרי זו עולה מה בין נדרים לנדבות אלא שהנדרים מתו או נגנבו חייב באחריותן ונדבות מתו או נגנבו אינו חייב באחריותן.


פירוש הרמב"ם

חטאת העוף נעשית למטן וחטאת בהמה למעלן כו': כל זה מבואר וכבר הקדמנו סדריו בחמישי וששי ושמיני מזבחים.

סדר קנים כשתסתכל במה שהקדמנו אותו בסדר זה תמצא כל המחוייב מן התורה שתי תורים או שני בני יונה שהאחד משניהם עולה והאחד חטאת. וכבר בארנו בתחלת סדר זה שאין מביאין נדר ונדבה שאינו אלא עולה ושלמים, ושהעוף אינו מקריב ממנו שלמים. ולפיכך נתבאר שכל המביא קרבן בנדר ונדבה שאינו אלא עולה בלבד. ולא השגיח במסכת זו על קרבן הגר, שהוא שתי תורים או שני בני יונה ושניהן עולות כמו שבארנו בתחלת סדר זה, לפי שלא יזדמן אלא מעט.

וזה שאמרנו שהחובה אחד עולה ואחד חטאת -- הרי הוא כפי עיקר החיוב הראשון, ואם כבר הקריב מקצת קרבנותיו עד שיהיה האיש הזה דרך משל יש עליו עשרים עולות ועשר חטאות כולן חובה או בהפך. ולפיכך אמר במסכת זו מנין חטאות שבחובה ומנין עולות שבחובה ולא אמר חצי חובה. ודע זה ואל יטעה אותך מה שאמרנו אנחנו בפירושנו על דרך המשל חצי החובה במנין:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

חטאת העוף נעשית למטה - מחוט הסקרא א. דכתיב (ויקרא ה) והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח, קיר שהשיריים שלו מתמצין ליסוד, וזהו קיר התחתון למטה מחוט הסקרא. דאי קיר העליון דהיינו מן החוט ולמעלה, פעמים שהוא מתמצה לסובב כגון שעושהו למעלה מן הסובב, שהחוט למטה מן הסובב אמה:

וחטאת בהמה למעלה - דכתיב קרנות, בגופה של קרן:

עולת העוף למעלה - דכתיב (שם א) ומלק והקטיר ונמצה דמו, מה הקטרה בראשו של מזבח, אף מליקה ומיצוי בראשו של מזבח:

ושל בהמה למטה - דכתיב בה יסוד:

ואם שינה בזה ובזה פסול - האי דפסול אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה, דוקא בהזאה ב. אבל המליקה של חטאת, אף למעלה כשרה, דמליקה בכל מקום במזבח כשרה. ועולת העוף לית בה הזאה כי אם מיצוי, ואם עשאה למטה, פסולה:

סדר קנין של חובה אחד חטאת ואחד עולה - כגון זב וזבה ויולדת, וטומאת מקדש וקדשיו ושמיעת קול אלה, וביטוי שפתים, דכולן מביאין קן בדלות, אלא שזב וזבה מביאין קן בין בדלות בין בעשירות. ואע"ג דאיכא קינין של גר דהן חובה ושתיהן עולות, לא חייש תנא עלייהו, משום דלא שכיחי כולי האי ה:

בנדרים ונדבות כולן עולות - לפי שאין באין בנדר ונדבה אלא עולות ושלמים בלבד, ואין עופות באים שלמים, הלכך נדרים ונדבות שבעופות כולן עולות:

פירוש תוספות יום טוב

משנה קינים, הקדמה

כשהשלים לדבר בקרבנות הבהמות ובכל הנלוה אליהם ותבנית הבית שמקריבין בו אותן הקרבנות סידר אחריו מס' קנים ואין ענין במסכתא זו אלא לדבר בתערובי העופות כשיתערבו קרבנות העופות אלו עם אלו והניח זה הענין באחרונה מפני שאינו מוכרח לפי שאפשר שיתערבו ושלא יתערבו ועוד שהדבור עליו מעט מזער. הרמב"ם:

חטאת העוף נעשית למטה. פי' הר"ב למטה מחוט הסיקרא. שאין במזבח כי אם שני מקומות. תוס'. ועמ"ש ברפ"ג דמדות [ד"ה והחוט]. ומ"ש הר"ב. דכתיב והזה וגו' ימצה אל יסוד המזבח קיר שהשירים שלו מתמצין כו' וכן לשונו במ"ד פ"ו דזבחים ועמ"ש שם [ד"ה היה]. משמא דגמרא:

וחטאת בהמה למעלה. כדתנן במשנה ג' פ"ה דזבחים:

עולת העוף נעשית למעלה. כתב הר"ב דכתיב ומלק והקטיר ונמצה וכו'. עמ"ש עוד משמא דגמרא בפ"ו דזבחים מ"ה [ד"ה עלה]. והמפרש יהיב סימנא על חטאת ועולת עוף ע"ע ט"ט. כלומר בעולה יש עי"ן. וכן בלמעלה. ובחטאת יש טי"ת וכן בלמטה. וממילא ידעינן לבהמות דהא איפכא נינהו:

ועולת בהמה למטה. כדתנן מ"ד פ"ה דזבחים:

אם שינה בזה ובזה פסול. כתב הר"ב האי דפסל אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה דוקא בהזאה. ועיין פ"ז דזבחים מ"א. ומסיים המפרש ובמצוי פלוגתא במעילה פרק חטאת העוף [דף ח'] דאיכא למ"ד דלא מעכב ע"כ. ובפ"ז דזבחים מ"ג פירשתי בשם התוספת כמ"ד דלא מעכב:

סדר קנים. קן קרוי ב' תורים או שני בני יונה. פרידה קרויה יונה אחת או תור אחד. המפרש:

קנים. בחיר"ק תחת הקו"ף כי קן מפעלי הכפל ובצירי כמו חץ שברבוי חצים בחיר"ק. וקן צפור שבפתח מפני הסמיכות:

החובה אחד חטאת ואחד עולה. כתב הר"ב ואע"ג דאיכא קנין של גר דהן חובה ושתיהן עולות. כמ"ש ברפ"ב דכריתות [ד"ה עד]. ומ"ש הר"ב לא חייש כו'. משום דלא שכיחי כולי האי. כ"כ הרמב"ם. ובנא"י כתוב עוד וגם כן שאינו מפורש בתורה. ע"כ. וכתב [עוד] הרמב"ם. ומה שאמרנו שהחובה אחד עולה ואחד חטאת הרי הוא כפי עיקר החיוב הראשון. ואם כבר הקריב מקצת קרבנותיו עד שיהיה האיש הזה דרך משל יש עליו עשרים עולות ועשר חטאות כולן חובה. או בהפך. ולפיכך אמר במסכת זו מנין חטאות שבחובה ומנין עולות שבחובה ולא אמר חצי החובה. ע"כ:

איזהו נדר האומר הרי עלי עולה. עיין מ"ש בזה במ"ו פ"ק דמגילה:

ואיזהו נדבה האומר הרי זו עולה. עמ"ש בזה במ"ה פ"ה דערכין [ד"ה דמי]:

מה בין נדרים לנדבות אלא כו'. עמ"ש בזה בספ"ק דב"ק:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) שאין במזבח כי אם שני מקומות. תוס':

(ב) (על הברטנורא) ובמיצוי פלוגתא במעילה דף ח'. דאיכא למ"ד דלא מעכב. מפרש:

(ג) (על המשנה) קנים. קן קרוי שתי תורים או שני בני יונה. פרידה קרויה יונה אחת או תור אחד. מפרש:

(ד) (על המשנה) קנים. הקו"ף בחיר"ק, כמו חץ חצים. וקן צפור שבפת"ח מפני הסמיכות:

(ה) (על הברטנורא) הר"מ. וג"כ שאינו מפורש בתורה. וכתב עוד הר"מ, ומה שאמרנו שהחובה אחד עולה ואחד חטאת הרי הוא כפי עיקר החיוב הראשון. ואם כבר הקריב מקצת קרבנותיו עד שיהיה האיש הזה דרך משל יש עליו עשרים עולות ועשר חטאות כולן, חובה או בהיפך, ולפיכך אמר במסכת זו מנין חטאות שבחובה ומנין עולות שבחובה, ולא אמר חצי החובה:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בעזרת השם יתברך הקורא לעמו בנים. ועינו פקוחה לעניים ולאביונים. ומנחם אבלים ואוננים. ופוקד אותם לעת זקונים. בבנים לאורך ימים ושנים. נתחיל מסכת קנים.

כתב הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים וכשהשלים לדבר [כו' עיין בתוי"ט] לפי שאפשר שיתערבו ושלא יתערבו ועוד שבהדבור אליו מעט מזער כמו שיתבאר במקומו ובהם חתם סדר קדשים ע"כ:

חטאת העוף נעשית למטה וכו':    ביד פ"ה דהלכות מעשה הקרבנות סי' ו' ז' ובפ' ששי סי' ב' ורפ"ז סימן ו':

וחטאת בהמה למעלה עולת העוף נעשית למעלה:    בפ"ק דזבחים דף י"א ס"ל לר' אלעזר בר"ש דמקום חטאת בהמה לחוד ודעולת העוף לחוד אע"פ ששניהם למעלה אין מקומם שוה דתניא דמים התחתונים ניתנים מחוט הסקרא ולמטה והעליונים מחוט הסקרא ולמעלה אר"א בר"ש בד"א בעולת העוף אבל בחטאת בהמה היא עצמה אין נעשית אלא על גופה של קרן ע"כ. ובפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ"ג) פליג רבי עליה דר' אלעזר בר"ש והתם מפרש טעמיה. וכתבו תוס' ז"ל וחטאת בהמה למעלה בגופה של קרן ד' מתנות על ד' קרנות כדדריש בפ"ק דזבחים:

עולת העוף נעשית למעלה:    כדדריש בפי קדשי קדשים ומלק והקטיר ונמצה דמו מה הקטרה בראשו של מזבח אף מליקה בראשו של מזבח וכן דריש אף מצוי בראשו של מזבח וא"ת מאי מייתי מהקטרה שאני הקטרה שאינה מעכבת ואין ללמוד מליקה מהקטרה שמליקה מעכבו (וקל להבין) וא"כ מאי קאמר אחר כך שאם שינה בזה ובזה פסול וי"ל דילפי' הכי כמו גבי הקטרה שאם שינה המקום הרי הוא כמו שלא הקטיר כך מליקה כששינה המקום הוי כמו שלא מלקו ואם לא מלק פסל ע"כ. הגיה הר"ר יהוסף ז"ל אם שינה בזה ובזה פסל: בפי' רעז"ל האי דפסיל אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה דוקא בהזאה אבל המליקה וכו' אמר המלקט ובמצוי דחטאת העוף פלוגתא במעילה פ' חטאת העוף דאיכא למ"ד דלא מעכב כמו שכתבתי בזבחים ס"פ ק"ק:

איזהו נדר:    בפ"ק דר"ה דף ו' ובפ"ק דמגילה דף ח' הקן דף קל"ט ובשלשתם לית בהו מלת אלא. וביד פ"א דהלכות נדרים בסי' ב' ובפי"ד דהלכות מעשה הקרבנות סי' ד' ה':

תפארת ישראל

יכין

חטאת העוף נעשית למטה:    מזה דמה למטה מחוט הסיקרא שחוגר את המזבח באמצע גבהו, דהיינו אמה אחת למטה מגג הסובב. ולהכי חטאת נעשית למטה מחוט זה. מדכתיב גבה והזה מדמה על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח. ולשון ימצה משמע ממילא, והיינו משום דמלת ימצה קאי לא לבד על הנשאר בדם, רק גם על הדם שהיזה, שכשהוזה, מתמצה וזב ממילא למטה, ואמרה תורה שיזה באופן שיזוב ליסוד. וא"כ על כרחך כולה קרא בקיר המזבח שתחת חוט הסיקרא מיירי, דאז גם דם ההזיה אפשר שיזוב להיסוד. דאי בקיר שלמעלה מהחוט, אפשר שיזוב לסובב, וכגון שהזה דמה למעלה מסובב. [ונ"ל דהא דהקדים תנא הך דינא הכא, משום דכל ענייני מכילתן סובב על עניין זה, דמדחטאת עוף נעשה למטה. ועולת עוף למעלה, לכן כשנתערבו נולד ספק. והקדים דיני חטאת, מדקדים לעולה. ואגב זה נקט נמי דיני דם חטאת ועולת בהמה]:

וחטאת בהמה למעלה:    דכתיב בחטאת בהמה והזה דמה על קרנות המזבח, ר"ל מול הקרן, דהיינו למעלה מהסובב [ומ"ש הר"ב הכא ובזבחים פ"ה מ"ג, דבקרן גופא זורק, לא קי"ל כן. כרמב"ם פ"ה מקרבנות ורכ"מ שם]:

עולת העוף נעשית למעלה:    דכתיב גבה ומלק והקטיר ונמצה דמו, מה הקטרה בראש המזבח, אף מליקה ומצוי, יהיו בראש המזבח, דהיינו למעלה מהחוט:

ועולת הבהמה למטה:    דכתיב בה יסוד, ר"ל מול היסוד. שהכהן עומד למטה ברצפה נגד זוית מזרחית צפונית של מזבח שיש שם יסוד, וזורק הדם מהכלי לזוית שבסובב שלמעלה מהיסוד. וכן עושה אח"כ בזוית מערבית דרומית נגד היסוד, וכן הדין ג"כ באשם שלמים ותודה, רק תנא נקט עולה, מדרצה רק לאשמעינן החילוק שיש בין בהמה לעוף, והרי בעוף ליכא רק חטאת ועולה [וסי' לחלוק הזה שיש בין דם עוף לדם בהמה, כתב המפרש עע טט, ר"ל בעולת עוף יש ע, וכן במלת למעלה, ובחטאת עוף יש ט, וכן במלת למטה, וממילא ידעינן דין בהמה דהוה איפכא. ויש מסמנין עעע, ר"ת עוף עולה למעלה. מהא ידעינן כולה. ולי נראה סי' בהמלות עצמן, העוף עולה למעלה, ר"ל דרך העוף לעוף למעלה, ודו"ק]:

אם שינה בזה ובזה פסול:    ודוקא ששינה בהזאה של א' מכולן, ובעולת עוף שאין בו הזאה ששינה במצוי, אז פסולין. אבל מצוי שבחטאת העוף, אינו מעכב. מיהו מליקה של עולה וחטאת, כשר בכל מקום למזבח:

סדר קנים כך הוא:    דמי שנתחייב קרבנות עוף, מביא ב' תורים או ב' בני יונה, א' לעולה וא' לחטאת. והן נקראין קן:

החובה:    דהיינו זב וזבה שחייבין להביא קן, אפילו כשהן עשירים. וכן יולדת כשהיא עשירה מביאה כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת, עכ"פ כשלא תשיג ידה להביא קרבן בהמה, חייבת להביא קן, א' לעולה וא' לחטאת. וכן מצורע כשנתטהר. או מי שנשבע לשקר שאינו יודע העדות שבקשו ממנו. או מי שעבר על שבועת בטוי. או מי שנטמא ונכנס למקדש או אכל קודש בשגגה, כל אלו כשלא תשיג ידן לקרבן בהמה שחייבים, חייבין להביא קן, והיא הנקרא קן חובה:

אחד חטאת ואחד עולה:    מיהו נכרי שנתגייר, אע"ג שחייב ג"כ בקן חובה, אפ"ה שניהן עולות. ולא איירי ביה תנא הכא, מדלא שכיח. ותו דאין קרבנותיו מפורשים בתורה:

בנדרים ונדבות כולן עולות:    ר"ל אבל המנדר או המנדב קן לקרבן, יקריב שניהן עולות:

האומר הרי עלי עולה:    או שלמים, או מנחה:

האומר הרי זו עולה:    אפילו אמר נמי עלי, כגון שאמר שור זה עלי עולה, אפ"ה אינו חייב באחריותו, דבמלת עלי ר"ל עלי להביאו קאמר [כערכין ד"כ ע"ב]:

מתו או נגנבו אין חייבים באחריותן:    אחר שהפרישן:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים