משנה קנים א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת קנים · פרק א · משנה ג | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

במה דברים אמורים, בחובה ובנדבה.

אבל בחובה שנתערבה זו בזו, אחת לזו ח ואחת לזו, שתים לזו ושתים לזו, שלש לזו ושלש לזו, מחצה כשר ט ומחצה פסול.

אחת לזו ושתים לזו, ושלש לזו, ועשר לזו, ומאה לזו, המועט כשר, בין משם אחד, בין משני שמות, בין מאשה אחת, בין משתי נשים.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

במה דברים אמורים בחובה ונדבה אבל חובה שנתערבה זו בזו אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו שלש לזו ושלש לזו מחצה כשר ומחצה פסול אחת לזו ושתים לזו שלש לזו ועשר לזו ומאה לזו הממועט כשר בין משם אחד בין משני שמות בין מאישה אחת בין משתי נשים.


פירוש הרמב"ם

[עריכה]

במה דברים אמורים בחובה ובנדבה כו': אומר כי מה שהקדים לומר אין כשר אלא מנין עולות שבחובה אינו אלא אם נתערבו קני נדבה (שהם עולות כולן) בקני חובה (שקצתן עולות וקצתן חטאות). אבל חובה שנתערבו בחובה הרי דיניהם כמו שהזכרנו, והוא שאם היו שוות אלו כנגד אלו יהא המחצית כשר והמחצית פסול.

והכרח באיזה צד שעשאן. והוא שאם עשאן הכל מלמעלן הרי המחצית שהוא עולות כשר והמחצית שהוא חטאות פסול, ואם עשאן כולן למטה יהיה כל הענין להפך, לפי שהמחצית שהוא חטאת כשר והמחצית שהוא עולה פסול. ואם עשה מחציתו למעלה ומחציתו למטה הרי המחצית שנעשה למעלה חציו כשר וחציו פסול וכן המחצית שנעשה למטה.

משל למה הדבר דומה כגון שנתערבו קני רחל והם שמונה, עם קני לאה והם שמונה. והכהן לקח הכל ועשאן חצין למעלה וחצין למטה. הרי השמונה שנעשו למעלה, ארבעה מהם כשרין והם עולות, וארבעה פסולין. וכן השמונה שנעשו למטה, ארבעה מהן כשרין והן חטאות. והרי רחל הקריבו עליה שתי חטאות ושתי עולות בלבד. וכן לאה.

ויהיה שוה בדין זה כהן נמלך, ר"ל ששואל לאשה איזה יעשה חטאת ואיזה יעשה עולה, וכהן שאינו נמלך אלא שהדבר מסור לו.

אבל אם היה מנין אחת משתיהם יותר ממנין האחרת הרי יש בזה חלוק, והוא, שאם עשה הכל למעלה או הכל למטה שהמחצית כשר והמחצית פסול הכרח כאלו היו שני המנינים שוים ותהיה כל אחת משתיהם כבר הקריבה חציה קרבנותיה כפי העיקר מהחובה, מחצה [חטאת] חובה ומחצה עולה. ומקום החטאות למטה ומקום העולה למעלה. ואם שינה פסל. ואם עשה חצי כלל המתערב למעלה והחצי למטה הרי אנו אומרים המועט אז כשר על מנת שיהא נמלך. אבל אם היה כהן שאינו נמלך הרי הדבר בהפך, ויהיה המרובה כשר כמו שנתבאר בפרק אחרון של מסכת זו. לפי שאם היה נמלך ואין הדבר מסור לו לעשות עולה מה שירצה וחטאת מה שירצה, הרי בעלת המנין המועט אומרת לו שזה המחצית שנעשית למעלה בו נבלעה עולה שלי לפי שהוא המועט והמחצית שנעשית למטה בו נבלעה חטאת שלי לפי שהוא גם כן המועט, ואני לא מסרתי הדבר אליך ולא הרשות:

ודע כי מה שאמר לזו אחת ולזו עשר ולזו מאה -- אינו ר"ל בו פרידה אחת ועשר פרידות ומאה, אבל ר"ל קן אחת ועשר קנים ומאה קנים. וקן נקרא הזוג שממנו פרידה אחת עולה ופרידה אחת חטאת, לפי שקן לשון נקבה ועליה אומר שלש ועשר קנים.

אח"כ אמר שהעירוב הזה שוה בין שהיה משם אחד ומאשה אחת או משם אחד ומשתי נשים או משני שמות ומאשה אחת או משני שמות ושתי נשים. והתחיל לבאר אלו הארבעה דברים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בחובה ובנדבה - שנתערבו קיני חובה שמקצתן חטאות ומקצתן עולות עם קיני נדבה שכולן עולות:

אבל בחובה שנתערבה זו בזו - קן סתומה של יולדת או של זבה שנתערבה בקן של יולדת או של זבה אחרת:

מחצה כשר ומחצה פסול - ומקריב מהארבעה המעורבים שנים בלבד, אחד לעולה ואחד לחטאת ולא יותר, דאי עביד שתי עולות שמא יעשה אותן מקן אחד, וכל קן סתומה הוא אחד עולה ואחד חטאת:

המועט כשר - אם נתערב קן אחד סתומה בשני קינים אחרים או בשלש, אינו יכול להקריב אלא קן אחד, פרידה אחת לחטאת ופרידה אחת לעולה. אבל שתי עולות לא מצי עביד, שמא יקח הקן שהוא מבורר תחלה ליולדת אחת שאינו יכול לעשות ממנו אלא אחד חטאת ואחד עולה. וכן אם נתערבו עשר קינין במאה, אינו מקריב מכולן אלא עשרה קינין, מקצתן חטאות ומקצתן עולות, והשאר פסולין, וזהו המועט כשר:

בין משם אחד - לידה ולידה, זיבה וזיבה. משתי נשים או מאשה אחת:

בין משני שמות - לידה וזיבה, בין משתי נשים בין מאשה אחת. כדמפרש ואזיל:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אחת לזו ואחת לזו. נתן דוגמות לכל המסכתא [בקרבנות] הנשים לפי שהם יותר חייבות בקנים מפני שחייבות מהם כמו שחייבין האנשים. ומוסף על האנשים. יולדות. וג"כ שהזיבות מצוי הרבה מאד בנשים יותר ממה שהוא מצוי באנשים כמו שהוא מפורסם ונגלה לעין. הרמב"ם:

מחצה כשר. אע"ג דאפשר שמקריב משל שתי נשים הרי יכול להקריב לשם מי שהוא ואנן לא קיימין אלא בפרידות גופייהו כמה כשרים וכמה פסולים מצד עצמן. ועיין בסוף פרקין וכל זה בכהן נמלך. כדתנן ברפ"ג ע"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ח) (על המשנה) לזו כו'. נתן דוגמאות לכל המסכתא בקרבנות הנשים. לפי שה יותר חייבות בקינים, מפני שחייבות בהן כמו שחייבים האנשים, ומוסיף על האנשים יולדות וג"כ שהזיבות מצוי הרבה בנשים יותר ממה שהוא מצוי באנשים כמו שהוא מפורסם ונגלה לעין. הר"מ:

(ט) (על המשנה) מחצה כשר. אע"ג דאפשר שמקריב משל שתי נשים, הרי יכול להקריב לשם מי שהוא, ואנן לא קיימינן אלא בפרידות גופייהו כמה כשרים וכמה פסולין מצד עצמן. ועיין בסוף פרקין. וכל זה בכהן נמלך כדתנן בריש פרק ג':


פירושים נוספים