משנה פאה ב רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ואלו מפסיקין לפאה -

הנחל, והשלולית,

ודרך היחיד, ודרך הרבים,

ושביל הרבים, ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים,

והבור, והניר, וזרע אחר.

הקוצר לשחת -

מפסיק - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים: אינו מפסיק - אלא אם כן חרש.

(ב) אמת המים, שאינה יכולה להיקצר כאחת -

רבי יהודה אומר: מפסקת.

"וכל ההרים אשר במעדר ייעדרון" (ישעיהו ז כה) -

אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו - הוא נותן פאה לכל.

(ג) הכל מפסיק לזרעים.

ואינו מפסיק לאילן, אלא גדר.

ואם היה שיער כותש - אינו מפסיק, אלא נותן פאה לכל.

(ד) ולחרובין - כל הרואין זה את זה.

אמר רבן גמליאל: נוהגין היו בית אבא, שהיו נותנין פאה אחת -

לזיתים - שהיו להם בכל הרוח;

ולחרובין - כל הרואין זה את זה.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו: אף לחרובין, שהיו להם בכל העיר.

(ה) הזורע את שדהו מין אחד -

אף על פי שהוא עושהו שתי גרנות - נותן פאה אחת.

זרעה שני מינים -

אף על פי שהוא עושה גורן אחת - נותן שתי פאות.

הזורע את שדהו שני מיני חיטים -

אם עשאן גורן אחת - נותן פאה אחת;

שתי גרנות - נותן שתי פאות.

(ו) מעשה, שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל,

ועלו ללשכת הגזית ושאלו, ואמר נחום הלבלר:

מקובל אני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא,

שקיבל מן הזוגות, שקיבלו מן הנביאים -

הלכה למשה מסיני -

הזורע את שדהו שני מיני חיטים -

אם עשאן גורן אחת - נותן פאה אחת;

שתי גרנות - נותן שתי פאות.

(ז) שדה - שקצרוה גוים,

קצרוה לסטים,

קירסמוה נמלים,

שיברתה הרוח או בהמה - פטורה.

קצר חציה, וקצרו הלסטים חציה -

פטורה, שחובת קציר בקמה.

(ח) קצרו לסטים חציה, וקצר חציה - נותן פאה למה שקצר.

קצר חציה, ומכר חציה - הלוקח, נותן פאה לכל.

קצר חציה, והקדיש חציה - הפודה מיד הגזבר, הוא נותן פאה לכל.

הדף הראשי של משנה פאה ב

משנה פאה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב