משנה עירובין ו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ו · משנה ו | >>
חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד, בית שמאי אומרים, עירוב לכל חבורה וחבורה.
ובית הלל אומרים, עירוב אחד לכולן.
ומודים, בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות, שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה.
חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁשָּׁבְתוּ בִּטְרַקְלִין אֶחָד,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:
- עֵרוּב לְכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
- עֵרוּב אֶחָד לְכֻלָּן.
- וּמוֹדִים בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן שְׁרוּיִין בַּחֲדָרִים אוֹ בַּעֲלִיוֹת,
- שֶׁהֵן צְרִיכִין עֵרוּב לְכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה:
חמש חבורות, ששבתו בטרקלין אחד -
- בית שמאי אומרין:
- עירוב - לכל חבורה וחבורה.
- בית הלל אומרין:
- עירוב אחד - לכולן.
- ומודים,
- שאם היו מקצתן שרוים בחדרים, או בעליות -
- שהן צריכות עירוב - לכל חבורה וחבורה.
טרקלין - בית רחב, והוא בירת מלכים וכן אומר "של מלכים".
וכשתבדיל בין כל חבורה וחבורה מחיצה המגעת לתקרה, אין בזה מחלוקת שהן חייבין עירוב כל חבורה וחבורה, לפי שהם נתיחדו והיו כאילו הם שרויים בעליות וחדרים. אבל המחלוקת, כשהמבדיל בין כל חבורה וחבורה מחיצות שאין מגיעות לתקרה:
בטרקלין - בית גדול ורחב מושב מלכים וחלקוהו לחמשה וכולן יש להן פתח מן הטרקלין לחצר וצריכים לערב עם שאר בני החצר :
בית שמאי אומרים - רשותיהן חלוקים וצריך שכל חבורה וחבורה תתן פת לעירוב החצר:
ובית הלל אומרים - אין מחיצה זו חלוק רשות. ובזמן שחלקו הטרקלין למחיצות גדולות המגיעות לתקרה כולי עלמא לא פליגי דהוי חלוק רשות , משום דהוי כשרוים בחדרים ובעליות. כי פליגי דחלקו במחיצות נמוכות שאינן מגיעות לתקרה, ב"ש סברי מחיצה כזו הויא חלוק רשות, וב"ה סברי לא הויא חלוק רשות:
חמש חבורות ששבתו בטרקלין. [כתב הר"ב] וכולן יש להם פתח פתוח לחצר וכ"כ רש"י ובתוס' כתבו הטעם דאל"כ לא היו צריכין לתת ערוב אלא ב' הפנימים משום דאינך כולהו החיצונים הוו כבית שער שלהם ותנן במשנה ד' פ"ח דבית שער אינו אוסר. ומיהו אותו שלפני הפנימי לא מקרי בית שער כר"י דס"פ בגמ'. ומ"ש עוד הר"ב וצריכין לערב עם שאר בני החצר משום דאל"ה שאין כאן עוד דיורין בחצר אינן צריכין ערוב כלל דע"כ לא אמרינן שהן חלוקין לב"ש כדאית ליה ולב"ה כדאית ליה אלא כשיש דיורין אחרים בחצר. וכן מסיק בטור סי' ש"ע. ועי' במשנה דלקמן דבעינן נמי שאין נותנין הערוב בטרקלין זה והכי תניא אמתני' דהכא:
ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות. בגמ' מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים ממש ועליות ממש. פירש"י שלא היו מחוברים מעולם. פשיטא. אלא לאו כעין חדרים כעין עליות ומאי ניהו מחיצות המגיעות לתקרה ש"מ דבמחיצות כאלו לא פליגי וכדכתב הר"ב:
(יב) (על הברטנורא) רש"י. דאם לא כן לא היו צריכין לתת ערוב אלא ב' הפנימים משום דהחיצונים היו כבית שער שלהם ותנן במ"ד פ"ח דבית שער אינו אוסר ומיהו אותו שלפני הפנימי לא מקרי בית שער. תוספ':
(יג) (על הברטנורא) משום דאם לא כן שאין עוד דיורין בחצר אין צריך ערוב כלל ועי' במשנה דלקמן דבעינן נמי שלא יתנו הערוב בטרקלין זה. גמרא:
(יד) (על הברטנורא) וחדרים ועליות דמתניתין כעין חדרים וכעין עליות ומאי ניהו מחיצות המגיעות לתקרה. גמרא:
חמש חבורות וכו': ביד פ"ד דהלכות עירובין סי' ז' ותוס' דפירקין דף ע' ובטור א"ח סי' ש"ע:
בטרקלין: פי' ה"ר יהונתן ז"ל טרקלין זה בית גדול ורחב עשר על עשר ברום עשר ופתוח לחצר וטרקלין זה עשוי קיטוניות קיטוניות והוא חלוק במחיצות וכל חלק וחלק פתוח לחברו ויוצאים בפתח א' ופעמים שאין פתוחין זה לזה ויוצאין כל א' וא' בפתחו הפתוח לו לחצר ולמעלה מהן עלייה על כל בני הבית אלא שאין אדם דר בה אבל הם עצמן משתתפין בה ביחד ועכשיו נחלקו ב"ש וב"ה אם נחשוב אלו הקיטונית שלמטה כבתים חלוקים או נאמר מאחר כי מלמעלה בית א' הוא מתשמיש השוה לכולן בעליה יחד והוא מצרפן ולא נחשוב אותם כבתים חלוקים ב"ש סברי וכו':
ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה: שהרי אין כחן עליה שתצרף אותן הואיל ועליה עצמה חלוקה היא לדירה וצריכין כל א' וא' לתת חלק בעירוב אע"פ שהעירוב בא אצלו דזהו שהוא מונח באחת מבתי הטרקלין ע"כ. וכתב שם הרב המגיד שדקדק הרשב"א ז"ל מלשון המשנה שאם עשו מקצתן מחיצות מגיעות לתקרה ומקצתן לא עשו אותן שעשו הם כמחולקים ושלא עשו הם כמשותפים ע"כ:
בפי' ר"ע ז"ל ובזמן שחלקו הטרקלין למחיצות גדולות וכו'. אמר המלקט בגמ' אמר רב נחמן בר יצחק דיקא נמי דקתני ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכן עירוב לכל חבורה וחבורה מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים ממש:
הגהה פי' רש"י ז"ל חדרים ממש שלא היו מחוברים מעולם ע"כ. פי' לפירושו שלא היו הני בני חבורה משותפין מעולם כיון שמופסקים בחדרים ממש או בעליות ממש. ועליות ממש פשיטא אלא לאו כעין חדרים כעין עליות ומאי ניהו מחיצו' המגיעו' לתקרה ש"מ: ובגמ' איכא מ"ד אפכא מחלוקת במחיצו' המגיעות לתקר' אבל במחיצו' שאינם מגיעות לתקרה דברי הכל עירוב אחד לכולן:
שרויין בחדרים או בעליות: והג' חדרים ועליות איירי כגון שכל א' פתוח לחצר כדפירש בקונטרס דהנך חמש חבורות ששבתו בטרקלין כולהו יש להן פתח מן הטרקלין לחצר דאם לא היה לכל אחד פתח לחצר ה"א פנימי נותן עירוב ודיו או שנים הפנימיים כר' יוחנן דס"פ בגמ' דלדידיה אותו שלפני הפנימי לא מקרי בית שער מתוס' ז"ל:
יכין
חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד: ארמון שיש בו חדרים הרבה (ונ"ל דטרקלין הוא נוטריקן טרוקו גלין (ע"ז דנ"ח), ר"ל פתחים סגורים, דדירת בני ארמון אינו נוח לכנוס שם כמו אצל הדיוט. וכמו כן נקרא מה"ט בל"א שלאסס). אח"כ מצאתי קצת מזה בתשו' מהרמ"ע סי' מ"ה). ומיירי שיש בין כל חבורה וחבורה מחיצה שאינה מגיעה לתקרה, וכל חדר פתוח לחצר, וצריכין לערב עם שאר בני החצר:
בש"א ערוב לכל חבורה וחבורה: כל א' וא' תתן קמח להפת:
ובה"א ערוב אחד לכולן: דמחשבו כאילי דרין כולן בבית א', ודי בשיתן א' בעד כולן, וא"צ לזכות להן, דכיון דביניהן א"צ עירוב, הו"ל א' מהן ממילא כשליח בעד כולן:
או בעליות: ה"ק בזמן שדרים בחדרים שהן כעין עליות נפרדים, שחלוקים במחיצות המגיעות לתקרה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת