משנה עירובין ה ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ה · משנה ח | >>
אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה, ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה.
כיצד? מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה.
ורבי עקיבא אומר: אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה.
אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה,
- וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה.
- כֵּיצַד?
- מִי שֶׁהָיָה בְּעִיר גְּדוֹלָה, וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְּעִיר קְטַנָּה;
- בִּעִיר קְטַנָּה, וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְּעִיר גְּדוֹלָה,
- מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.
- וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- אֵין לוֹ אֶלָּא מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה:
אנשי עיר גדולה - מהלכין את כל עיר קטנה.
- ואנשי עיר קטנה - אין מהלכין את כל עיר גדולה.
- כיצד?
- מי שהיה מעיר גדולה,
- ונתן את עירובו בעיר קטנה,
- או מעיר קטנה,
- ונתן את עירובו בעיר גדולה,
- מהלך את כולה, וחוצה לה - אלפיים אמה.
- רבי עקיבה אומר:
- אין לו ממקום עירובו - אלא אלפיים אמה.
- מי שהיה מעיר גדולה,
זו המשנה היא צריכה לשיעור. ואני אבאר שיעורה אחרי עיקרים שאתה צריך לעמוד עליהם והם:
- כי מי ששבת במקום שיש לו אלפיים אמה לכל רוח כאשר נתבאר פעמים, וכשמדד אלפיים אמה ממקום אחד והגיע סוף האלפיים לקצת המדינה או מערה, אין לו ללכת אלא למקום שהגיע שם המידה ולא ילך במדינה כלל ולא במערה.
- ואם הגיע המידה לסוף המדינה או חוצה לה ונכנסה המדינה כולה או המערה תוך אלפיים, נחשוב לו המדינה כולה ארבע אמות ותכלה מידתו חוצה לה.
- ואם יהיה על דרך דמיון בין מקום השביתה ובין המדינה מאה אמה ונכנסה המדינה תוך האלפיים, ילך המדינה כולה וחוצה לה אלף ושמונה מאות ותשעים ושש אמות לפי שנחשוב המדינה כולה כארבע אמות.
- וזה הדין בעצמו הוא דין מי שימוד ממקום העירוב אלפיים אמה שיש לו ללכת ממקום העירוב, ונזדמנה באמצע מדינה או מערה וזהו שקוראים אותו מודד.
- אבל מי שנתן העירוב שעשה במדינה, יש לו ללכת אותה מדינה כולה וחוצה לה אלפיים אמה ואפילו היתה כמו נינווה.
ולפי אלו העיקרים כשיהיו שתי מדינות קרובות האחת גדולה והשנית קטנה, בעניין כי כשנמוד חוץ לגדולה אלפיים אמה תהיה הקטנה נבלעת תוך אותן האלפיים אמה, וכשנמוד חוץ לקטנה אלפיים מגיע המידה לקצת המדינה הגדולה, כפי אלו העיקרים שהקדמנו מותר לאנשי הגדולה שיהלכו הקטנה כולה, ואנשי הקטנה לא ילכו הגדולה כולה אלא עד מקום שתגיע מידתם. וכל זה כשנמדוד אלפיים אמה, אבל כשנתנו אנשי המדינה העירוב במדינה אחרת מהלכין את כולה וחוצה לה.
אם כן שיעור זאת המשנה וביאורה בזה הלשון, אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה, במה דברים אמורים במודד אלפיים אמה חוץ לתחום, אבל הנותן את עירובו, בין נתנו אנשי העיר גדולה את עירובן בקטנה בין נתנו אנשי עיר קטנה עירובן בגדולה, מהלך כל המדינה שהניח בה העירוב, כיצד מי שהיה מעיר גדולה וכו'.
וחלק רבי עקיבא על זה, לפי שהוא סובר כי אפילו נתן האדם עירובו ברשות היחידי אינו הולך אלפיים אמה אלא ממקום העירוב.
ואין הלכה כרבי עקיבא:
אנשי עיר גדולה - שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים ויוצאים מעירן ומונין והולכים דרך הקטנה הסמוכה, מהלכין את כל העיר הקטנה הסמוכה להן כארבע אמות ומשלימים מדתן חוצה לה :
ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את הגדולה - כולה כד' אמות, לפי שמדת תחומין כלה באמצע עיר גדולה לפיכך אין עיר גדולה נחשבת להם כד' אמות ואין הולכים בה אלא עד סוף תחומן:
כיצד מי שהיה מעיר גדולה - מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה, במה דברים אמורים במודד אלפים אמה, אבל הנותן עירובו בתוך העיר, בין נתנו אנשי עיר גדולה עירובן בקטנה בין נתנו אנשי עיר קטנה עירובן בגדולה, מהלכין כל העיר שהעירוב מונח בה כד' אמות, כיצד מי שהיה מעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה כו':
ור' עקיבא - חולק על תנא קמא וסבר שאין העירוב עושה העיר שהוא מונח בה כד' אמות, ואין מונים אלפים אלא ממקום העירוב. ואין הלכה כרבי עקיבא:
מהלכין את כל עיר קטנה. פי' הר"ב כד' אמות ומשלימין מדתן חוצה לה. כלומר על הד' אמות אלו משלים. דלא כהר"ר יונתן שכת' דאע"ג דאמרי' כד' אמות דמיא לא שנחשוב אותן כלל. אלא מדכתב ומשלימין ר"ל שנחשוב אותן הד' אמות. וכ"כ הרמב"ם והטור:
(כג) (על הברטנורא) כלומר על הר'א. אלו משלים. דלאו כהרי"כ שכתב דאף על גב דאמרינן כארבע אמות דמיא, לא שנחשוב אותן כלל. אלא מדכתב ומשלימין רוצה לומר שנחשוב אותן הארבע אמות:
אנשי עיר גדולה מהלכין וכו': גמ' אמר רב נחמן מאן דתני אנשי בתרוייהו לא משתבש פי' דבין אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ובין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה ומאן דתני אין אנשי עיר קטנה וכו' לא משתבש מאן דתני אנשי לא משתבש דמוקי לה בנותן את עירובו בעיר כדמפ' במתני' בהדיא כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה הסמוכה לה בתוך אלפים מהלך את כולה שעירוב קונה לו כל העיר כד' אמות כאילו שבת הוא שם ומאן דתני אין אנשי לא משתבש דמוקי לה במודד אנשי עיר גדולה שיוצאין מעירן לעיר קטנה הנבלעת כולה בתוך אלפים שלהם כגון שרחוקה מעירן אלף והיא עצמה אלף מהלכין את כולה כד' אמות ומשלימין אלף חוצה לה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה הרחוקה מעירם אלף והיא עצמה אלפים הואיל ואין כולה נבלעת באלפים שלהן עולה להן במדת התחום ואין נכנסין לה אלא באלף ומתני' דמיפרשא ואזלא בנותן עירובו חסורא מחסרא וה"ק בד"א במודד וכו' וכדפי' ר"ע ז"ל וכדתני נמי בסיפא ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפי' סוף מדתו כלה במערה דבההוא מודו רבנן לר' עקיבא. והן שלשה חלוקות בדבר בשובת בתוך העיר אפי' גדולה מודה ר"ע לחכמים דמהלך את כולה ובמודד שכלתה מדתו בתוך העיר מודו חכמים לר' עקיבא שאינו יכול להלך להלן ממדתו כלום כי פליגי במניח עירובו ר"ע מחמיר וחכמים לקולא: ורבא תני ואין אנשי עיר קטנה ור' אידי תני אנשי אנשי בתרוייהו. ובירושלמי מתני' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה אנשי עיר קטנה אינם מהלכין את כל עיר גדולה כיצד לית כאן כיצד ע"כ:
מהלך את כולה וחוצה לה וכו': ביד פ' ששי דהל' עירובין סי' ד':
יכין
אנשי עיר גדולה: שיש תוך תחומן עיר קטנה:
מהלכין את כל עיר קטנה: ואינה נחשבת רק כד' אמות, מדכל העיר הקטנה מובלעת תוך תחומן:
מהלכין את כל עיר גדולה: בשכלה תחומן תוך העיר:
כיצד: חסורי מחסרא וה"ק, אבל הנותן עירובו תוך העיר. כולה כד' אמות, כיצד וכו':
ונתן את ערובו בעיר גדולה: ונ"ל דעיר גדולה היינו שיש ממקום עירובו אלפיים אמה ויותר הכל תוך העיר, ועיר קטנה היינו שכל העיר מובלע תוך האלפיים שמהעירוב ולהלן:
ור' עקיבא אומר אין לו אלא ממקום ערובו אלפים אמה: דס"ל דאין נתינת העירוב בעיר עושה אותה כד' אמות, מדבאמת אין דר שם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת