משנה עירובין ה ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ה · משנה ו | >>
עיר של יחיד ונעשית של רבים, מערבין את כולה.
ושל רבים ונעשית של יחיד, אין מערבין את כולה,
אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה, שיש בה חמישים דיורים, דברי רבי יהודה.
רבי שמעון אומר, שלוש חצרות של שני בתים.
עִיר שֶׁל יָחִיד וְנַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים, מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ;
- וְשֶׁל רַבִּים וְנַעֲשֵׂית שֶׁל יָחִיד,
- אֵין מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ,
- אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁיֶשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דִּיוּרִים,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָּתִּים:
עיר של יחיד, שנעשת של רבים -
- מערבין את כולה.
- ושל רבים, שנעשת של יחיד -
- אין מערבין את כולה,
- אלא אם כן,
- עשה חוצה לה - כעיר חדשה שביהודה,
- שיש בה חמישים דיורין,
- עשה חוצה לה - כעיר חדשה שביהודה,
- דברי רבי יהודה.
- רבי שמעון אומר:
- שלש חצרות - של שני, שני בתים.
העיקר אצלנו כי עיר של רבים, כשיש לה שני שערים יכנסו בני אדם על האחת ויצאו על השנית, שאין עושין לכולה עירוב אחד כדי שלא ישתמשו בני אדם ברשות הרבים דעלמא, והם אינם יודעים כי העירוב הוא שהתיר להם התשמיש בתוכה, ולפיכך חובה להניח ממנה שיור בלא עירוב כדי שלא ישתמש אותו השיור עם המדינה, להודיע כי העירוב הוא שהתיר לנו התשמיש בתוכה.
והודיענו כי כשהיתה העיר מקודם לכן של רבים אפילו היא היום של יחיד, שהיא צריכה לשיור על כל פנים כמו שהיתה מקודם, אבל אם היתה של יחיד מקודם שהיה אפשר לעשות עירוב אחד בכולה תשאר כמו שהיתה אפילו היא עכשיו של רבים. ואם יש לה פתח אחד בלבד, אפילו היתה של רבים אינה צריכה שיור.
ומחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בשיעור השיור שישאר בה בלא עירוב.
והיתה בארץ יהודה עיר ושמה חדשה, והיו בה חמשים דיורין והיא היתה עיר קטנה שבכל ארץ יהודה.
ופסק ההלכה אפילו בית אחד בחצר אחת הוי שיור:
עיר של יחיד - כגון שאדם אחד קנה כולה והוא משכיר כל בתיה לבני אדם הדרים בה. ואח"כ נעשית של רבים:
מערבין את כולה - כדרך שהיו מערבין כשהיתה של יחיד שלא היתה צריכה שיור:
אין מערבין את כולה - שאסור לערב עיר של רבים אם אין משייר בה בתים ידועים בלא עירוב, דההוא שיור הוי היכר דטעמא משום עירוב הוא ולא תשתכח תורת רשות הרבים. וזו הואיל והיתה של רבים והיתה צריכה שיור אע"ג דהשתא הויא של יחיד נדונית כבתחלה :
אלא אם כן עשה חוצה לה - שיור שלא עירבו עם שאר העיר. ורבותא קמ"ל שאפילו שיור של חוצה לה מועיל לשאר העיר:
כעיר חדשה שביהודה - עיר היתה ביהודה ושמה חדשה ולא היו בה אלא נ' דיורים והיא העיר היותר קטנה שבכל ארץ יהודה והיא היתה שיור לעיר גדולה הסמוכה לה, והוא שיעור השיור שצריך לשייר בעיר שלא יערבו עם האחרים משום הכירא:
רבי שמעון אומר שלש חצירות כו' - ופסק ההלכה אפילו בית אחד בחצר אחד הוי שיור. ועיר שאין לה אלא פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים א"צ שיור:
אין מערבין את כולה. כתב הר"ב שלא תשתכח תורת רשות הרבים דהכא בעיר שיש לה שני שערים שיכנסו בה בני אדם על האחת ויצאו על השניה כדכתב הרמב"ם בפירושו וז"ש הר"ב בסוף מתניתין ועיר שאין לה אלא פתח אחד כו'. וכתב רש"י הטעם ואע"ג דעכשיו היא של יחיד הואיל ותחלתה של רבים דלמא הדרה ומתעבדת של רבים ואתו לערובי כולה:
כעיר חדשה. פירש הר"ב ששמה חדשה. הכי תניא ובס' יהושע (טו) היא כתובה בנחלת יהודה. תוספות. [ובירושלמי כעיר חדשה שביהודה כגון צנן וחדשה ומגדל גד]:
(יח) (על הברטנורא) דלמא הדרה ומתעבדת של רבים ואתי לערובי כולה:
(יט) (על הברטנורא) כמפורש בספר יהושע, צנן וחדשה ומגדל גד:
עיר של יחיד: ופי' בקונטרס שלא היו נכנסין בה תמיד ששים רבוא ולא חשיב ר"ה דל"ד לדגלי מדבר:
ונעשית של רבים: שנתוספו בה דיורין ונקבעו בה שְׁוָקִים אז מערבין את כולה כבתחלתה ואין מבואותיה צריכין תקון שהרי היא כחצר אחת וכגון שאין בה ר"ה גמורה של י"ו אמה ואם יש בה מפר' בגמ' תקנתא לר"ה שבת כו עכ"ל הקונט'. והדין עמו דודאי מתני' לא איירי בר"ה גמורה מדלא קתני ור"ה עוברת בתוכה כדקתני בברייתא בגמ' ואתיא מתני' נמי כרבנן דלית להו תקנתא דר' יהודה לערב ר"ה ומיהו בגמ' נמי לא איירי ברוחב שש עשרה אמה דטפי משלש עשרה אמה ושליש לא הוה שרי ר' יהודה בלחי וקורה כדפרישית בפ"ק אלא י"ל ור"ה עוברת בתוכה שאינו רחב י"ו אמה אלא יש ר"ה רחב י"ו אמה מכאן ומכאן ובוקעין דרך העיר מזו לזו והוי ר"ה אף לתוכה דליכא י"ו אמה תוס' ז"ל:
ושל רבים ונעשית של יחיד: רבותא אשמעי' דאע"ג דנעשית של יחיד אין מערבין את כולה הואיל ומחלתה של רבים דדילמא הדרא ומתעבדא של רבים ואתו לערובי כולה רש"י ז"ל:
אא"כ עשו חוצה לה שיור כעיר חדשה וכו': כך מצאתי הלשון בהרי"ף ובהרז"ה ובהרא"ש ז"ל וכן משמע ג"כ מפי' רש"י ורבינו יהונתן ז"ל:
כעיר חדשה שביהודה: גמ' תניא א"ר יהודה עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה והיו בה חמשים דיורין אנשים ונשים וטף ובה היו משערין חכמים והיא היתה שיור וכו' כדפי' ר"ע ז"ל. וכתבו תוס' ז"ל וחדשה שמה בספר יהושע היא כתובה בנחלת יהודה צנן וחדשה ומגדל גד ע"כ: וחדשה כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה גדולה נמי הויא שיור לקטנה ובגמ' בעי כעין חדשה מהו פי' עיר קטנה אחרת של חמשים דיורין ואינה סמוכה לגדולה בעיא שיור או לא רב הונא ורב יהודה חד אמר בעיא שיעור וחד אמר לא בעיא שיור. ר"ש אומר שלש חצרות של שני שני בתים כך צ"ל: ובגמ' ר' יצחק אמר אפי' בית א' בחצר אחת ופסק הרי"ף ז"ל הלכה כר' יצחק וכתוב בשלטי הגבורים נ"ל שרב אלפס ז"ל סובר דר' יצחק תנא הוא ע"כ ובי"ד פרק חמישי דהלכות עירובין סימן י"ט כ' כ"א ובטור א"ח סימן שצ"ב:
יכין
ונעשית של רבים: שהיתה שייכה לאדם א' והוא משכיר כל בתיה להדרים בה ומכרה לרבים:
מערבין: ערובי חצרות:
את כולה: דנדונת כבתחלה, שלא היתה צריכה שיור (ונ"ל דאף דמשנה א' ומשנה ז' מיירי בתחומין, מפסיק להו במשנה ו' דמיירי בערובי חצרות, דקמ"ל דאף בהך דמשנה ו' דהיא עכשיו של רבים, אפ"ה נאמנין עבד ושפחה לומר שהיתה של יחיד, וכדאמרי' בש"ס (עירובין נט, ב) במתא דני ר' חייא):
אין מערבין את כולה: ג"כ כמקודם, דעיר של רבים שיש לה יותר משער א', אסור לערב ערובי חצרות שלה כולה יחד בלי שיור מקום א' בעיר, כדי שלא ישכחו שרק ע"י העירוב הותרו לטלטל מיהו הדרים באותו שיור, יוכלו לערב לעצמן כדי לטלטל במקומן:
אלא אם כן עשה: שיור:
חוצה לה: קמ"ל אפי' חוצה לה מהני שיור:
כעיר חדשה: כך שמה:
רבי שמעון אומר ג' חצרות של שני בתים: וקיי"ל דאפי' בית א' הוה שיור. מיהו אין נזהרין בזה עכשיו, דהרי אינה של רבים רק בתושביה ס' רבוא, והרי לא שכיחה. או דקיי"ל כר"ן דעובד כוכבים נמי הוה שיור (שצ"ב מג"א סק"ב וג'):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת