משנה עירובין ה ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת עירובין · פרק ה · משנה ג | >>
וכן שלשה כפרים המשולשין, אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחד ושליש, עשה אמצעי את שלשתן להיותן כאחד.
וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְּפָרִים הַמְּשֻׁלָּשִׁין,
- אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד וּשְׁלִישׁ,
- עָשָׂה אֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹתָן כְּאֶחָד:
וכן שלשה כפרים - המשולשין,
- אם יש בין שנים החיצונים - מאה וארבעים ואחת ושליש,
- עושה האמצעי לשלשתן - להיות כאחת.
כשהן השירים שני שלישים, הוא מבואר שיהיה שיעור שתי קרפיפות מאה ואחת וארבעים ושליש. והכוונה כי כשיש בין שנים החיצונים מן המרחק שיעור כשנדמה האמצעי שהוא ביניהם, יהיה הנשאר בינו ובין כל אחד מהם שתי קרפיפות מכל צד, ובתנאי שני שיהיה האמצעי בינו ובין כל אחד משנים החיצונים אלפים אמה או פחות, ואז ישובו השלושה כמו מדינה אחת ותהיה המדידה חוצה להם, וזו היא צורתה:
וכן שלשה כפרים משולשים - לא משולשים ממש, אלא שלישי עומד מרחוק כנגד בין החיצונים, וכל שאילו מכניס אמצעי לביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ"א אמה ושליש, שהן ע' אמה ושני שלישים לזו וע' אמה ושני שלישים לזו, וכן לצד העיר החיצונה האחרת אין בין האמצעית לבינה אלא מאה וארבעים ואחד אמה ושליש, הרי שלשתן נחשבות כאחת, והיוצא מאחת מהן לילך דרך חברותיה מונה מחומת חברתה החיצונה. וכמה יהא בין האמצעית לחיצונית, אלפים אמה, דהואיל ויכולה לבא אמצעית לחיצונה וחיצונה לאמצעית בלא עירוב אמרינן רואין כאילו אמצעית נתונה ביניהן. אבל אם רחוקה יותר מאלפים לא אמרינן רואין:
אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחד ושליש. פירש הר"ב לא משולשים ממש וכו'. ודקתני בין שנים החיצונים הכי קאמר אם יש אויר בין שני החיצונים כדי להתמלאות אמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי ולחיצונים מכאן ומכאן על קמ"א ושליש לכאן וקמ"א ושליש לכאן דהיינו ב' קרפיפות לשניהן רואין וכו' אבל אם רבה אויר יותר מכאן לא אמרינן רואין. ל' רש"י:
מאה וארבעים ואחד ושליש. עיין מ"ש במשנה דלעיל:
(ח) (על הברטנורא) ודקתני בין ב' החיצונים ה"ק אם יש אויר בין ב' החיצונים כדי להתמלאות אמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי לחיצונים על קמ"א ושליש לכאן וקמ"א ושליש לכאן דהיינו ב' קרפאות לשניהן רואין כו' אבל אם רבה אויר יותר מכאן לא אמרינן רואין. רש"י:
וכן שלשה כפרים המשולשין וכו': ביד שם פכ"ח סי' ה' ובפסקי הרא"ש ז"ל פ' שני דמגילה דף ל"ז. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א וכן בשלשה ופי' הדבר הוא דקאי אלעיל דקאמר אלא כבין שתי עיירות ועלה קאמר וכן בשלשה כפרים אמרו דין קרפף ע"כ: וכתב ה"ר יהונתן ז"ל סיפא זו ר"מ קתני לה דס"ל דנותנין קרפף לכל עיר ועיר אבל תוס' ז"ל לדעת חייא בר רב כתבו דהך סיפא אפשר דאתיא כרבנן ע"ש: והקשה ה"ר יהונתן ז"ל וא"ת ולמה הוצרך להיות האמצעי ביניהן שלא נשאר לשתי כפרים אלא שיעור קרפף אחד ביניהן ומפרש בגמרא שקולא שני' בא התנא להודיענו במדידת תחומין והיינו דקאמר וכן כמו שהקלנו במדידת הקרפפות שאנו מוסיפין אותן על התחומין ג"כ יש קולא אחרת בדבר תחומין דרואין והאי משולשין לא משולשין ממש קאמר וכו': וכמה יהא בין אמצעית לחיצונות דאמרי' רואין אלפים אמה דהואיל ויכולה לבא וכו' כדפי' ר"ע ז"ל: וכתב ה"ר יהונתן ז"ל בסוף דבריו ומפורשת כל המשנה לדעת חייא בר רב ואע"פ שהוא מחמיר בעירוב הלכחא כותיה ע"כ וכמו שכתבתי במתני' דלעיל ומשמע מפירושו ז"ל דגם לדעת חייא בר רב מוקמינן דלא משולשין ממש קאמר אבל מדברי מפרשים אחרים ראיתי דלחייא בר רב יכולין להיות משולשין ממש וכן משמע פשטא דשמעתא דגמרא: ועיין במ"ש בשם התוס' דלעיל פ' שני סימן ה': ועיין בספר לבוש החור שם סי' שצ"ח ותוסיף לקח טוב:
יכין
וכן שלשה כפרים המשולשין: שעומדין כמשולש כזה
[ציור]:פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מאה וארבעים ואחד ושליש: ר"ל אלו היו מכניסין כפר א בין כפר ב' וג', היו קמ"א אמה וב' טפחים מא' לב', וקמ"א אמה וב' טפחים מא' לג' מלבד רוחב כפר א' בעצמו:
עשה אמצעי את שלשתן להיותן כאחד: והוא שכפר א' אינו רחוק מכפר ב' או מכפר ג' יותר מאלפיים (שם ס"ח):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת